עוד צרות / גלעד
דברים יקרים מגיעים באריזות קטנות
״נד נד נד נד רד עלה עלה ורד״, נדנדה, רכבת הרים, איך שלא מסתכלים על זה, ההרגשה היא שאנחנו פעם ב”דאון״ בעקבות החמרה במצב או בשורה כלשהי, ופעם ב״היי״ עקב שיפור במצב והתקדמות, אפילו הקטנה ביותר.
אז אחרי ה״היי״ של הבקבוק הראשון, הגיעו שוב בשורות רעות. בצהרי יום אחד, לאחר אולטראסאונד מוח, קיבלנו בתדהמה שהתוצאות מראות על דימום באחד מחדרי המוח, דימום בדרגה 1 מתוך 4, אבל דימום במוח – פשוט מפחיד!.
והעניין הוא, שבמקום כזה, אי אפשר לברוח מהבשורות, וכאשר אלו כל כך קשות ומפחידות, זה פשוט משתק אותך, כואב ומדאיג ככל שיהיה, זה מה שיש וצריך פשוט להתמודד. אסור לאבד תקווה ולוותר.
הנה ההגדרה של דימום מוחי אצל פגים מתוך וויקיפדיה: “דימום בתוך חדרי המוח (או IVH) הוא דימום לחלל חדרי המוח, שם נמצא בשגרה נוזל המוח והשדרה. סוג זה של דימום מופיע בדרך כלל ביילודים, ובייחוד בפגים או בכאלה שנולדו במשקל נמוך מאוד. רק לעתים נדירות הסיבה לדימום זה בפגים היא חבלה גופנית, וזאת בניגוד ליילודים שנולדו בזמן, ילדים או מבוגרים. ההשערה היא כי הדימום נגרם כתוצאה משינויים בפרפוזיה (מושג בפיזיולוגיה המתאר זרימה של דם עורקי לאיבר כלשהו בגוף) לתוך המבנים התאיים העדינים שנמצאים במוח המתפתח. חוסר זרימת הדם גורם למוות תאי וכפועל יוצא לשבירה של דפנות כלי דם ולדימום. דימום זה מהווה סימן לפציעה שכבר התרחשה, ואף עלול לגרום לפציעה נוספת. רוב הדימומים התוך-חדריים מתרחשים במהלך 72 השעות הראשונות שלאחר הלידה”.
ברור לי לחלוטין, שמבט יותר מפוקח על העובדות עצמן, בצורה קרה יותר ומחושבת ( מה שככל הנראה לא היה בשפע בתוך כל הררי הדאגה וחוסר האונים מהמתרחש עם עופרי ומהעתיד לבוא ), היה יכול בהחלט להרגיע ולעזור לראות עתיד טוב יותר, אבל בנקודה ההיא בפירוש נשברתי. אני זוכר היטב איך יצאתי מבניין היולדות לחניה ובכיתי, וחשבתי לעצמי: מה עוד נצטרך לעבור כאן, די! מספיק! עד כאן! . ייאוש גדול אחז בי באותו ערב.
למחרת בבוקר קמתי בכוחות מחודשים, אסור להתייאש וצריך להמשיך לקוות לטוב, יש עוד הרבה לפנינו, זה ממש לא הזמן להרים ידיים.
באווירה אופטימית זו, נפרד לבינתיים, המשך יבוא.
גלעד
Response (4)
Leave a comment
שיגרה בפגיה, השחרור הביתה מתקרב? / גלעד
גלעד,
דרך ההיתמודדות שלך מעוררת השראה.
אתה מוזמן לדבר איתי, אשמח לעזור לכם.
חיבוק תומך,
הילה
גלעד – איתך לאורך כל הדרך חזק ואמץ
לפני 8 חודשים יצאנו מהפגייה אחרי 28 יום בה . אני קוראת את הפוסטים כל פעם אני מזדהה. גם איילי שלנו היה עם דימום דרגה 1 כשלושה חודשים אחרי הפגייה עשינו עוד אולטרסאונד ולשמחתנו הדימום הפסיק. הפגייה היא תקופה מכשלת ומאתגרת מאוד. רכבת הרים שעולה ויורדת , כל יום הוא לא ידוע. הזמן לא עוצר וכל יום שעובר הפג גדל ומתפתח ובסוף התקופה הזו אתם תצאו בשמחה אל הבית יחדיו ושם תתמודדו סוף סוף עם הקשיים ה״רגילים״
הדרך שבא אתה מעבד את התקופה המאתגרת הזו חשובה מאוד. אשמח לשלוח לכם את הסרט שהכנתי על התקופה של איילי בפגייה.
המון כח ובריאות
שמחה ואושר
והרבה נחת.
“…אסור להתייאש וצריך להמשיך לקוות לטוב…”