בסך הכל רציתי לקנות ג’ינס

כל אישה מכירה את זה. הרגע הזה שבו את מצליחה להכנס למכנסי ג’ינס. אז את יודעת שאת באמת אחרי ושחזרת לעצמך.

אז אצלי כבר ירדה כמות נכבדת של קילוגרמים אחרי הלידה. אני עכשיו חודש אחרי ו30 קילו פחות ממה שהייתי בלידה (15 בערך היו רק בצקות ונוזלים) ו15 קילו פחות מהמשקל שבו התחלתי את ההריון.

ג’ינסים ומכנסיים מלפני ההריון יושבים עלי ואפילו קצת משוחררים.

לפני ההריון הייתי במידה 42-44, תלוי באיזה חודש, ועכשיו להערכתי אני משהו כמו מידה 40 לאור העובדה שמכנסיים במידה 42 יושבים עלי בצורה מאוד מרווחת, אפילו מדי, ומחייבים חגורה וגם אז הם נראים גדולים.

כיף גדול. צרות כאלה אני אוהבת.

אז החלטתי השבוע לפנק את עצמי בזוג מכנסיים או שניים כדי שיהיה לי מה ללבוש. על מכנסי ההריון לא בא לי בכלל להסתכל והם מקופלים בפינה עליונה בארון וברגע שיהיו לי איזה 3 שעות פנויות אני הולכת להעיף את כולם.

גם המלתחה שלי נהיתה מבאסת. יותר מחצי מהחולצות שלי בגווני שחור -אפור, והצבעוניות הן דקות ולא מתאימות לקור המעצבן הזה שיש בחוץ כך שיוצא שאני לובשת שחור בעיקר.

הלכתי לסיבוב בקניון הזהב עם אמא שלי והבנות. קראתי שיש סיילים על ג’ינסים במרבית החנויות וציפיתי שעכשיו עם הגזרה החדשה שלי יהיה לי יותר קל למצוא מכנסי ג’ינס הולמים שישבו בצורה טובה ונוחה ובמחיר שפוי.

במידה 42-44 מאוד קשה למצוא ג’ינס שמונח עליך כמו שצריך וחוץ משני ג’ינסים העדפתי ללבוש מכנסיים רגילות לפני ההריון האחרון.

נכנסנו לפוקס, להוניגמן, לקסטרו ולעוד כמה חנויות ומסתבר שיש בלגן במידות. קודם כל מאוד קשה למצוא מכנס שהוא לא סקיני, ואם כבר מצאת אחד כזה אז הגזרה לא משהו.

החלטתי לראשונה בחיי למדוד מכנס סקיני, והוא דווקא ישב יפה והחמיא כי נורא רזיתי גם ברגליים וגם בירכיים, אבל לא הבנתי את הקטע הזה. אולי זו רק אני שמעדיפה שמכנס שאני לובשת יהיה גם נוח.

מדדתי בקסטרו מספר דגמים של מכנסיים ונתחיל מזה שאני במידה 40. מדדתי מידה 40 בדגם שאהבתי – בקושי עלה לי עד לירכיים. ניסיתי 42, לא נסגר. ניסיתי 44 , נסגר אבל חנק לי את הצורה.

ניסיתי דגם אחר, פה ה42 ישב טוב. עוד דגם, מידה 40 יושבת סבבה. כאילו מה נסגר??

שאלתי מוכר בחנות מה קורה עם המידות וקיבלתי תשובה שיש כמה סוגי גזרות , צרות ורחבות. לא ברור לי למה לעשות לכל גיזרה מידות שונות? למה לא יכולים ללכת על המידה הסטנדרטית כמו שנהוג בכל החנויות? לעודד אנורקטיות?

אין לכם מושג כמה זה היה מבאס למדוד מכנסיים במידה 44 שישבו עלי טוב עד שסוף סוף הגעתי חזרה למידה 40.

והקטע של הסקיני – קצת לא ברור לי.

סקיני. זה נראה כמו טיץ, מרגיש חונק יותר מטיץ, עולה פי 5 מטיץ, אז למה לטרוח? עדיף לקנות טיץ או מכנס ג’ינס לייקרה מבד דק ונעים יותר. לא מצליחה להבין את הקטע. קטונתי.

אולי העובדה שאני אמא ויותר מעניין אותי שהמכנס שאני לובשת יהיה נוח ופרקטי הופכת אותי לאחת שמתעניינת קצת פחות בטרנדים העכשוויים. אבל יש לי טיץ מבד ג’ינס שיושב כמו מכנסי הסקיני האלה, ואפילו יותר יפה והוא נוח בטירוף.

ובפוקס והרשתות האחרות, אותו בלגן עם המידות.בחלק מהדגמים אני 40, בחלק 44 ויש לי 2 ג’ינסים של פוקס במידה 42 בבית מלפני שנה וקצת שיושבים עלי כמו שק. למה לטמטם בחורות? וגם כשכן מצאת ג’ינס במידה 44 שיושב עליך, הוא בד”כ המידה הכי גדולה שאפשר למצוא בחנות. שימו שלט בכניסה “הכניסה לכוסיות בלבד” ותחסכו לנשים מלאות עוגמת נפש. בכלל אני לא מבינה את המגמה הזו של כיווץ מידות בשנים האחרונות . כאילו אומרים לבחורות מלאות ומידה 44 בסטנדרט זה לא מישהי גדולה מדי. יש כאלה שנתברכו בעצמות אגן רחבות. אבל החנויות הללו פשוט מרחיקות אותן.

בסוף נכנסנו לPAYOTA. חנות שבד”כ עונה להגדרה של “חנות לכוסיות” אבל שם דווקא הופתעתי לטובה. נכנסנו אחרי שביקרתי ב10 חנויות בערך ומדדתי יותר מדי ג’ינסים וכבר הייתי על סף ייאוש.

קיבלה את פנינו מוכרת נחמדה, שאלתי אם במקרה בטעות יש לה ג’ינס שיכול להתאים לי. היא אמרה “בטח”.

אצלהם המידות מחולקות ל1-5 כשאני בסקאלה של ה4-5. (חנות לכוסיות כבר אמרנו).

אבל המכנסיים שלהם – ג’ינסים בשילוב מעט לייקרה החמיאו מאוד והיו נוחים לשם שינוי עם גזרות נורמליות וישרות.

אז קניתי לי מכנס ג’ינס סקיני בכחול כהה, אבל אחד כזה נוח עם גומי במקום כפתורים\ריצ’רץ’ שממש מחמיא לי  ועוד מכנס ג’ינס בצבע כחול בגזרה ישרה ופתאום אני נראית ממש רזה ויכולה ללבוש צמוד בכיף.

אני יודעת שאני מתלהבת פה בפוסט על הירידה שלי במשקל, אבל כשהצלחתי להגיע למשקל שהייתי בו בגיל 20-22 , זה אושר גדול עבורי, ואני אפילו יותר רזה ממה שהייתי בחתונה! אז מבחינתי אני מתענגת על הרגעים הללו שאני יכולה להכנס למידה שכבר שנים לא פגשתי.

היה להם גם מבצע על סוודרים וחולצות ב50 ש”ח לפריט. קניתי לי חולצות בצבעים שמחים – תכלת, ורוד, סגול, צהוב כדי שיהיה גיוון מכל השחור הזה שיש לי בארון שכבר נמאס לי ממנו. כשאת מלאה את בדכ לובשת שחור כי זה מרזה. כי כל צבע אחר מבליט את השומנים..

בקיצור,

לא פשוט למצוא ג’ינס בימינו. במיוחד אם עברת את מידה 40-42. צריך לשנות את כל ההתייחסות האופנתית לנשים שהן קצת יותר מלאות. במתאים לי ועונות וכל הרשתות שמתהדרות במידות גדולות יותר, הבגדים בלוק מבוגר ולא אופנתי והגזרות בד”כ גורמות לך להראות יותר שמנה ממה שאת בפועל.

בתקווה שבפעם הבאה יהיה יותר קל ופחות מתסכל..