פרשות התעללות בתינוקות, עליהן אנו שומעים מדי פעם בפעם בתקשורת מעלה שאלות רבות בנוגע להתעללות פיזית או טלטול התינוק כסממן אפשרי של דיכאון אחרי לידה. תקופת ההיריון והלידה הן מהתקופות הדרמטיות ביותר עבור ההורים. לא מדובר רק על ההשפעות הגופניות החלות על האם אלא גם על ההשפעות שבאות לידי ביטוי על שני ההורים גם יחד. כמו האם, גם האב מושפע נפשית, וסביבתית מהשינויים החלים בתקופה זו. דר’ טלי וישנה, פסיכיאטרית בכירה בקופת חולים כללית ובבית החולים מעייני הישועה, מסבירה כיצד ניתן לדעת היכן נחצה הגבול בין קושי הסתגלותי הנפוץ אצל רוב ההורים לבין דיכאון ופסיכוזה שלאחר הלידה אצל אחד מבני הזוג או אצל שניהם ומתי מצב זה מסוכן עבור התינוק?
דיכאון אחרי לידה אצל האם מפריע לא פעם לתהליכי ההיקשרות התקינים בין האם לתינוק, והוא יכול לגרור מגוון השלכות לא רצויות אצל התינוק, כולל הפרעות בלמידה, קשב, התפתחות שפה והתפתחות רגשית. במקרים קשים, הוא יכול להוביל להזנחת התינוק, ואפילו לפגיעה אקטיבית בתינוק במיוחד במקרים של פסיכוזה לאחר לידה, הנחשבים למצב חירום רפואי.
אין תמימות דעים בנוגע לשכיחות של דיכאון אחרי לידה, אך סימפטומים דכאוניים מופיעים ב 10-15% מן היולדות לפחות. למרות שיש פחות התייחסות לחרדה המתפתחת לאחר לידה, שכיחות תופעה זו דומה לשכיחות של דיכאון לאחר לידה. לא פעם מופיעות התופעות של דיכאון וחרדה במשולב.
עצבות שלאחר לידה או בייבי בלוז: דיכאון קל בו מתפתחות הפרעות חולפות במצב הרוח לאחר הלידה. מצב זה מופיע אצל כ 75% מהאימהות הטריות בעשרת הימים שלאחר הלידה, והוא כולל לא פעם בכי, חוסר שקט, עייפות, חרדה ותנודות רגשיות. הסימפטומים בדרך כלל קלים ומוגבלים בזמן גם ללא טיפול והם אינם כוללים אובדן מוחלט של תחושת הנאה או עניין, מצב רוח ירוד ממושך או מחשבות אובדן.
דיכאון אחרי לידה: אבחנה של דיכאון לאחר לידה אינה שונה מאבחנה של דיכאון בזמנים אחרים, ודורשת קיומו של מצב רוח ירוד ו/או חוסר הנאה במשך תקופה של שבועיים לפחות, כמו גם ארבעה מהבאים: ירידה בתיאבון, הפרעות שינה, אי שקט או איטיות תנועתית, תחושה של אנרגיה נמוכה, תחושת חוסר ערך, ירידה בריכוז, ומחשבות אובדניות. כדי להיחשב ל”דיכאון לאחר לידה” על הסימפטומים להתחיל בארבעת השבועות הראשונים שלאחר הלידה.
פסיכוזה לאחר לידה: המצב החמור ביותר הוא פסיכוזה לאחר לידה. זהו מצב חירום פסיכיאטרי הדורש התערובת מיידית, והוא מאופיין בהופעה של תנודות חדות במצב רוח, הפרעות בתפיסה, מחשבות שווא, הזיות או התנהגות מבולבלת. לעתים קרובות יש גם מחשבות אובדניות או מחשבות על פגיעה בתינוק.
כאמור, הפרעות חרדה שכיחות אף הן לאחר לידה, ולא פעם יתבטאו בסימפטומים טורדניים-כפייתיים, בהפרעת חרדה כללית (עם סימפטומים גופניים רבים ומציפים), התקפי פאניקה, או הפרעה פוסט טראומטית המתפתחת לאחר הלידה.
בגלל שלדיכאון ולחרדה לאחר לידה יכולות להיות השלכות חשובות קצרות טווח (פגיעה בשלומו הפיזי של התינוק או הזנחתו) או ארוכות טווח (פגיעה ביחסי אם תינוק ופגיעה התפתחותית נלווית), קיימת חשיבות רבה לאיתור מוקדם של ההפרעות (לעתים אפילו במהלך ההריון) וטיפול בהן. קיימים מספר שאלונים המשמשים היום רופאי נשים, אחיות בטיפת חלב ואחרים לצורך מבדקי סקר לאיתור דיכאון וחרדה לאחר לידה.
הטיפול המומלץ במצבים המתוארים הוא שילוב של טיפול תרופתי (שהוא חיוני במיוחד במקרים של פסיכוזה לאחר לידה), ליווי פסיכולוגי ולא פעם התערבות משפחתית, שתעזור למשפחה להקל על היולדת להתמודד עם התקופה הקשה ולשמור על הטיפול בתינוק. למרות חשיבותה של ההנקה, לא פעם מוטב לוותר על הנקה כדי לטפל באם ולמנוע הסלמה במצבה.
למידע נוסף: אתר goodays