שוקולד ועוגיות מילקה / מאיה ויסלר

סבא שלי היה פועל,כן עוד בתקופה שהיו יותר פועלים ממנהלים.
הוא עלה לארץ בנה את ביתו בעיירה בגליל העליון שקלטה עולים חדשים שברחו מברית המועצות,כן שעוד הייתה ברית המועצות.

סבא שלי היה פועל במפעל שוקולד שעוד קראו לו “צ.ד” (ראשי התיבות של מיסדו צלאל דבילנסקי),תמיד היה לסבא שלי ריח של שוקולד,ריח השוקולד היה נודף מהבגדים כמו בושם משובח
ואני תמיד חשבתי שאין שוקולד יותר טעים מהשוקולד שסבא שלי מכין.

בשלב יותר מאוחר “צ.ד” הפך לעלית שיותר מאוחר הפך ל”שטראוס עלית”.

בזיכרון שלי “צרוב” – טעם של שוקולד וריח של שוקולד כמשהו מאד משפחתי,חם,אוהב ומנחם.
סבא שלי כבר מזמן נפטר אבל תמיד כשאני עוצמת עיניים חזק, חזק ,ונושמת אויר חזק לריאות אני מצליחה להריח ,להריח את ריח השוקולד שלו.

אני מאד אוהבת שוקולד ואם השנים למדתי להבין,קצת,בהבדלים באיכויות ובטעמי השוקולד השונים.
לפני זמן מה, הגיע שליח אלי הביתה עם אריזה ענקית של שוקולדים ועוגיות של חברת “מילקה”, ובשבילי אין חגיגה יותר גדולה מזו,מכל טוב היה בשקית ואני מציינת “היה”!! (כי עכשיו כבר אין)
והשקית ,אויי השקית ריח של שוקולד,ריח של חו”ל בשבילי “מילקה” זה שוקולד שתמיד היה מביאים לי מחו”ל.
.
חייבת לציין הכל ט ע י ם האריזות נוחות לפתיחה אבל במיוחד… במיוחד “עוגיות מילקה שיבולת שועל וחיטה מלאה” גאוני וטעים במיוחד עם כוס קפה.
אחרי חגיגה כזו של טעימות וריחות … מיד נזכרתי בעיירה בגליל העליון שפעם קלטה עולים חדשים שהגיעו מברית המועצות ,שעוד הייתה ברית המועצות.