עברנו למיטה של גדולים!

בשעה טובה ומוצלחת יובל עבר למיטת נוער.

אחרי כמה התקפי לב שהוא כמעט עשה לי ואחרי שכבר פעמיים הוא טיפס מעבר למיטה ועוד כמה נסיונות שנמנעו בשניה האחרונה, החלטתי לשים לעניין סוף.

מזה חודש אני מנדנדת לבעלי שהילד שלו “קצת” היפר, עם יכולות טיפוס שלא מביישות ילד בן 4, גמישות רבה וכוח בידיים (אתם צריכים לראות אותו דוחף את החלון של המרפסת שדורש אפילו ממני מאמץ..) ושהגיע הזמן להחליף מיטה.

בעלי הוא טיפוס פאסיבי, משמע עד שלא קורה אסון הוא לא מתעורר.

מזל שלי יש קוצים בתחת.

ביום שבת לקחתי את יובלי לסיבוב בכתר פלסטיק, אחרי שראינו שהמעקות בטיחות למיטה שמוכרים במקומות אחרים שהם מהדגמים ה”משוכללים” יותר לא מתאימים למיטת הנוער שיש לנו בבית כי היא עם מסגרת בגובה של 3 ס”מ, החלטתי לבדוק את המעקה למיטה של כתר פלסטיק.

הופתעתי לגלות שהעובי של המסגרת שלו הוא רק ס”מ אחד, כך שהוא אמור להכנס ללא שום בעיה במסגרת של המיטה ומקסימום ידחוף קצת את המזרן. הראיתי ליובל את המגן בקופסה שהיתה קטנה והיתה לה ידית נשיאה והוא אמר “רוצה רוצה” וביקש שאתן לו שיחזיק.

על הדרך קניתי לו גם סט של 4 מדפים עומדים מפלסטיק כפתרון לכל הצעצועים שזרוקים לו בחדר ונמצאים כרגע על המיטה שהוא אמור לישון בה.

חזרתי הביתה, החלטתי שאני עושה אמבוש על החדר.

אחרי חצי שעה הצעצועים היו מסודרים על המדפים ופתאום ראו מיטה.

פתחנו לו את המגירה של המיטה הנפתחת כדי שתהווה לו מעין מדרגה שיוכל לעלות ולרדת בחופשיות (לא שזה מונע ממנו לטפס ללא המדרגה) , והילד היה באקסטזה.

מבחינתו פתחו לו ג’ימבורי בחדר ועל המיטה קופצים ומשתוללים.

חזרנו בפניו שהנה יש לו מיטה של ילד גדול, ושהוא ישן בה, והוא מצידו התלהב ושם את הכרית והחיתול שלו והניח עליהם את הראש.

בלילה השכבנו אותו לישון, הוא התלהב בהתחלה , שתה את הבקבוק שלו, אני יצאתי מהחדר, ואז הוא התיישב במיטה והתחיל לספר סיפורים ולקשקש בהתלהבות. באתי אליו כמה פעמים והרגעתי אותו , בסופו של דבר הייתי צריכה לעשות לו הרם הורד יחד עם לחישה טפיחה ולא לתת לו לקום , תוך 10 דקות הוא נרדם..

שמחתי שהנה זה עבר בקלות, אך ב1 בלילה הוא התעורר והחליט שעושים מסיבת פיג’מות.

נתתי לו בקבוק, והוא התיישב שוב במיטה והתחיל לקשקש, ואז פתאום נזכר שהוא יכול לרדת מהמיטה.

נשכבתי לידו ובמשך שעה וחצי הוא קם ואני מרדימה עם לחישה טפיחה והוא כמעט נרדם ושוב מתעורר (היום בדיעבד התברר שפיתח איזו שפעת ולכן לא הרגיש טוב ולא ישן טוב) . עשינו מסיבת פיג’מות.. עד 2 וחצי בלילה…

בסופו של דבר הוא נכנע, מה לעשות, אני יותר עקשנית, אבל ברור לי מאיפה הוא קיבל את העקשנות שלו…

אתמול שוב היו קצת חגיגות לפני השינה, והפעם זה היה כי הוא היה מצונן ולא הרגיש טוב, לקח 20 דקות להרדים אותו והוא התעקש שנישאר איתו בחדר.

היום זה כבר היה יותר קל, הוא מתחיל להתרגל למיטה. באחת הפעמים שהוא התנגד שאלתי אותו אם הוא רוצה לעבור לישון במיטה הישנה והצבעתי לו עליה, והוא אמר לי לא, ונשכב במיטה. העדפתי להשאיר לו את המיטה הקודמת בחדר עוד כמה ימים עד שיתרגל, כי זה בכל זאת שינוי די משמעותי עבורו.

[fusion_builder_container hundred_percent=”yes” overflow=”visible”][fusion_builder_row][fusion_builder_column type=”1_1″ background_position=”left top” background_color=”” border_size=”” border_color=”” border_style=”solid” spacing=”yes” background_image=”” background_repeat=”no-repeat” padding=”” margin_top=”0px” margin_bottom=”0px” class=”” id=”” animation_type=”” animation_speed=”0.3″ animation_direction=”left” hide_on_mobile=”no” center_content=”no” min_height=”none”]

מה שכן, בבוקר הוא מתעורר ותוך שניות רץ לכיוון החדר שלנו, מוצאת חן בעיניו העצמאות הזו של לעלות לבד ולרדת מהמיטה, ריפדנו לו את האזור של המעקה בכרית הנקה כי הוא משתולל ומסתובב בלילה.

אני מקווה שתוך יומיים שלושה נחזור לשגרה של לשים אותו במיטה והוא כבר יירדם לבד.

[/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]