ADHD – הפרעת קשב וריכוז – כיתה א’

שלום כיתה א’.
אחת לכמה זמן קורה עוד רגע כזה שגורם לי להפנים שהתינוק שלי, יובל, שנולד רק אתמול, כבר ילד גדול.
אוטוטו בן 6!!!!!
אתמול הזמינו את ההורים להצטרף לסיור בבית הספר אליו הוא אמור לעלות, כדי לעשות הסתגלות לילדים עם הכיתות, להבין מה זה בית ספר בכלל כי עד אתמול מבחינת יובל בית ספר היה “מקום לילדים גדולים” אבל הוא לא באמת הבין מה זה.
אז הזמינו אותנו להצטרף. היינו 5 הורים וגננת על 15 ילדים. חצי מהגן שכן עולה לכיתה א’.
מבנה בית הספר נמצא ממש מעבר לכביש, אבל לחצות כביש עם 15 ילדים זו משימה לא פשוטה, במיוחד כשחלקם קצת “נמרצים”..

יובל מאוד התרגש, והאמת שגם אני. אפילו הרגשתי קצת רטיבות בזוית העין, הילד שלי עולה לכיתה א’!

התחלקנו לשתי קבוצות, הצטרפנו לשיעור תיאטרון עם מורה מקסימה שעשתה עם הילדים יותר שיעור פעילות גופנית מאשר תיאטרון, אבל כל הילדים שיתפו פעולה, והתלמידים הבוגרים לקחו את ילדי הגן יד ביד ועשו איתם דברים ביחד. אחת הבנות שם איתו בצהרון, אז הוא הרגיש שהוא בסביבה “מוכרת וידידותית” וזרם.

אחרי חצי שעה של שיעור עברנו לשיעור בכיתה.

איך שנכנסנו לכיתה הופתעתי מאוד לטובה. את הלוח עם הגיר (מהתקופה שלי) והלוח המחיק (מתקופת האוניברסיטה) החליף מסך של מקרן, את הגיר או הטוש החליף לפטופ נייד ומקרן הקרין על גבי הקיר שמאחורי המורה דברים מהלפטופ. רמקולים של מולטימדיה עיטרו את הקירות, ואני חייבת לומר שהתרשמתי לטובה.
במקום ספרים יש סיפורים בלפטופ. וככה לומדים היום בכיתה א’.
מרשים ביותר!

אממה?
המורה היתה מאוד לקונית, משעממת, התעסקה בלקרוא לתלמידים בשקט את הסיפור, פחות בלימוד, אני אישית לא התחברתי אליה ומאוד מקוה שבשנה הבאה לא נפגש. הילדים ישבו בקבוצות סביב שולחנות ובכל זאת היה משהו שמאוד הפריע לי.

ליובל כנראה שיש הפרעת קשב וריכוז. סף הגירוי שלו די גבוה. אני צריכה ממש בקרוב לקחת אותו לאבחון לקראת כיתה א’.
הוא התיישב בחלק האחורי של הכיתה ליד ילדה ובזמן שהמורה הקריאה את הסיפור (בעיקר לעצמה), הוא התחיל לבהות בחלל, להסתכל על כל מיני דברים, אז אמרתי לו שיתקדם וישב בשולחן שצמוד למורה, בקדמת הכיתה.

הוא התיישב אבל המורה היתה משעממת ואני לא היחידה שחשבה ככה.
אחרי רבע שעה של קריאת סיפור היא נתנה לילדים דפי עבודה לצביעה בהקשר לסיפור. פה הילדים שיתפו פעולה מאוד יפה ואז המורה החליטה לעשות מעשה לא חכם במיוחד.

מאחר והמחשב כבר מחובר למערכת, אז למה לא להנעים את זמנם של הילדים בשירים? ולא סתם שירים, אלא שירים מ- YOUTUBE שרצים על המסך.
מגניב , נכון?
גם יובל חשב כך, אבל כששמים לילד עם הפרעת קשב וריכוז YOUTUBE, די מהר הקשב והריכוז שלו הולכים לאיבוד. והוא עסוק במה קורה במחשב ובמוזיקה שמסביב וממש ממש ממש לא במה שהוא אמור להתרכז בו – דף העבודה.

כמובן שלא אמרתי כלום, אבל זה גרם לי להבין כמה חוסר הבנה יש במערכת החינוך כלפי כל הנושא של הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים.

בתור אחת שמאובחנת עם ADHD שלוקחת ריטלין, קשה לי מאוד להתרכז וכשאני עובדת אני צריכה שקט, בלי הפרעות מסביב, בלי מוזיקה ובטח שבלי דברים שירוצו לי ברקע. אפילו את הפייסבוק והמיילים אני נוהגת לסגור כשאני יושבת על דברים מסוימים כדי לא לאבד את הריכוז אחרת כל פיפס מקפיץ אותי ואני מתפזרת.
אז לקחת ילדים בכיתה א’, עם מורה שלא ממש יודעת לכבוש אותם, לשים אותם מול מחשב עם שירים ביוטיוב ולהגיד להם לעבוד ולהצליח ללמוד? זה לא עובד.

ילדים עם הפרעת קשב – ADD או ADHD זקוקים לשקט כדי ללמוד, כדי להתרכז. הם זקוקים למינימום גירויים. המורות צריכות לקחת בחשבון שכשיש לך ילד כזה בכיתה והיום בכל כיתה יש בד”כ כמה ילדים כאלה, את צריכה לתת לו יחס קצת אחר כדי לא לאבד אותו.

צריך לעניין אותם.
לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז יש כל הזמן רעש בראש. נורא קשה להתרכז ככה. וכשמוסיפים רעש מבחוץ, גמרת את הבנאדם.
זה ברמה שאם אני מתארגנת ליציאה והילדים מסתובבים סביבי, יכול לקחת לי שעה להתלבש, להתאפר ולצאת מהבית. בעלי למד לתמוך בי בקטע הזה ויודע שכשאני באמצע משהו לא מפריעים לי אחרת אני מתפזרת.

אני בהחלט מתכוונת לנסות לעשות מהלך מול משרד החינוך, כי כמו הבן שלי יש עוד המון ילדים.
אני מעולם לא הכנתי שיעורי בית , לא היה לי טוסיק לשבת והייתי מאוד מופנמת, אבל תמיד איכשהו הצלחתי להסתדר ולהשאר “מתחת לרדאר” של המורים כי הייתי ילדה טובה. היה לי מאוד קשה להתרכז בשיעורים והייתי מאוד חולמנית. גם באוניברסיטה למדתי בסוף באוניברסיטה הפתוחה , בזמן ובקצב שמתאימים לי, בלי שיגידו לי מה לעשות ורק ככה הצלחתי.

אבל מה עם כל הילדים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז? עד כמה המורים של היום באמת מודעים לבעייתיות הזו ועד כמה באמת אכפת להם? עד כמה ההורים מודעים לזה שאולי הילד שלהם סובל מהפרעת קשב וריכוז?

פניתי לפני כחודשיים לקופת חולים כדי לעשות עם יובל תהליך אבחון של הפרעת קשב וריכוז אחרי שהגננת שלו אמרה שלדעתה הוא לא בשל רגשית.
אמרו לי שצריך לקבוע תור במרכז להתפתחות הילד וזה לוקח בין 4-6 חודשים. אחרי שנהיה בתור הזה נצטרך עוד פגישת אבחון , שאליה לוקח כ-חודשיים להמתין בתור. ואז , רק אז, מתחילים טיפול, וגם זה לוקח זמן כי המכונים מאוד עמוסים. כאילו מה נסגר????
למה משרד החינוך לא מקצה מאבחנים בגן חובה שיעברו בין הילדים ויבדקו אם הם מתאימים לעלות לכיתה א’ ואם יש להם הפרעת קשב או הפרעה אחרת כמו למשל דיסלקציה כדי שידעו לעבוד איתם בהמשך. למה לא לפתור לילדים תסכולים מיותרים?
ההורים שלי בכלל לא חשדו ואף אחד לא חשד שיש לי הפרעת קשב. כמו ההורים שלי יש הורים רבים. אז למה לא לדאוג לילדים הללו עם אבחון מראש בהליך פשוט ולא בהליך בירוקרטי מתיש ומייגע שעד שיגיע התור שלך עוד חצי שנה או שתשכחי או שזה לא יסתדר לך בדיוק באותו היום.. ועוד חצי שנה הבן שלי אמור כבר להתחיל כיתה א’. אני מניחה שבלית ברירה נצטרך ללכת לאבחון פרטי.
חבל שכך המצב. חבל שלמשרד החינוך אין סדר עדיפויות נכון בכל הקשור להפרעות קשב וריכוז.

את ההפרעה שלי אבחנתי במקרה אחרי שחברה הפנתה את תשומת ליבי בגיל 28 ושלחה אותי לפסיכיאטר פרטי שבמקום פתר לי המון קונפליקטים פנימיים ושחרר אותי מהמון רגשות אשם שסחבתי כל החיים שנבעו כתוצאה מה- ADHD שלי, שכשיודעים לתעל אותו לכיוונים נכונים הוא נהדר, במיוחד בשילוב עם ריטלין ומודעות לנושא ולעובדה שאני היפראקטיבית.
מאז שיצאתי לעצמאות החיים שלי הרבה יותר טובים ונעימים, אבל לא לכל אחד יש את הפריבילגיה הזו.

נראה לאן הפוסט הזה יקח אותי.
אם למישהו יש רעיונות אשמח לשמוע.