טוב, אפשר לומר שאני היסטרית, פרנואידית, מה שאתם רוצים.
אחרי חודש כמעט של איחור במחזור, הוא הגיע לפני שבוע, ואני די בטוחה שהיה הריון שנקלט ונפל או בעברית – הריון כימי.
אין דרך אחרת להסביר את התופעות הללו.
מצד שני אני שמחה שזה קרה כי זה נתן לי לעצור רגע ולהבין שאני לא יכולה ככה לשחק במזל,
ושאם נמשיך בקצב הזה יש לזה השלכות בדמות תינוק נוסף שזה לא הכי מתאים עכשיו.
אני לא זוכרת מתי הייתי שמחה כל כך לקבל מחזור אי פעם, ותחושת ההקלה היתה עצומה.
יומיים לאחר מכן התיצבתי אצל רופא הנשים שלי לשים התקן תוך רחמי למניעת הריון.
אפשר לומר שאחרי החוויה הזו החלטתי ששאר הילדים שיצאו לי מהבטן, אכן יצאו דרך הבטן, דהיינו עוד קיסריים, מאחר ואני לא הולכת לעבור את הסיוט הזה של לידה.
הרופא עשה לי מעין “פתיחה” של 3-4 ס”מ עם הספקולום וזה ממש כאב והיה לא נעים והוא דחף את היד וההתקן לרחם וזה לא היה כיף. לא רוצה לחשוב איך זה מרגיש ללדת.
אחר כך הרחם שלי התחילה לעבוד במרץ ולהתכווץ.
כאבי תופת.
אני מוותרת על התענוג להבא..
עכשיו יש התקן, אמור לשמור עלינו מילדים נוספים בשנתיים הקרובות ולחסוך לנו קניות של בדיקות הריון (אני היסטרית, כבר אמרנו?)
חוץ מזה שיובלי בן 7 חודשים כבר,מחר!!!
אני משבוע הבא נשארת איתו בבית, האוצר שלי כבר התחיל לזחול, נעמד על 6 כמו לפני המראה, ומחזיק את עצמו יפה בישיבה ומתהפך מצוין לשני הכיוונים. נהיה לנו בנאדם קטן בבית.
הוא כבר קורא לי , אומר “אמא” ואני כל כך שמחה.
מרגישה שפתאום נפתחתי לחווית האמהות, פתאום אני מרגישה כל כך שלמה עם זה שאני איתו ועם ההחלטה להפסיק לעבוד, וזה לא נראה לי מפחיד בכלל.
אמא שלי אומרת שכנראה התבגרתי…
עשיתי את הסוויצ` מילדה לאמא.
והקטנציק הזה יודע להחזיר אהבה,
הוא מחייך אלי בבוקר, מלטף לי את הפנים, אומר אמא..
תגידו לי אם יש יותר טוב מזה?????
לא חשבתי שהאמהות תשנה אותי ככה, אבל אני פשוט מרגישה שיש סיבה לחיות..
הפשוש עם ברונכיט עכשיו ושיעול נבחני מזה כמה לילות.
זה קצת מבאס, כי קשה לו להרדם וכתוצאה מזה אני איתו די הרבה על הידיים, אבל מקווה שתוך כמה ימים יעבור לו ונחזור לשגרה.
כיף לך ואני מקנא אני ילדתי לפני חצי שנה ואני מניקה לא מלא עד היום מחזור סדיר מחזור אחרון 14/11 מאחר לי שבועיים אחרי שתי בדיקות הריון ביתית שילילי מחכה כבר לקבל מחזור אחלי לי בהצלחה