האם לבחור בביות מלא או ביות חלקי לאחר לידה ? מסקנות של אמא ל-3 ילדים

אחרי 9 חודשים פחות או יותר, הגיע הרגע המיוחל, ילדת בשעה טובה!

ועכשיו או אולי קצת לפני מתחילה הדילמה, איפה ללדת, והאם לבחור בביות מלא או ביות חלקי ואולי בכלל בלי ביות.
הרי את הולכת ללדת, זה קשה וכואב, מה עכשיו את צריכה לטפל בתינוק קטן? זה הזמן שלך לנוח, לא? 

אז זהו. שלא.

נכון שזה נראה מפחיד ומלחיץ , להתמודד במשך 24 שעות ביממה לבד עם תינוק חדש, שאת עדיין לא מכירה, אבל אני באה כאן להציג את הצד השני.

התינוק הזה שהיה רגיל לחמימות ולחושך שברחם, נולד פתאום ויוצא לעולם מואר, מלא בפלורסנטים מסנוורים, קר, רועש , ובתוך כל זה הוא עייף ותשוש מהמסע החוצה וזקוק כל כך למשהו חם ומוכר ולקול היחיד שהוא מכיר בחודשים האחרונים, לך, לאמא שלו.

נכון שגם עלינו עוברות כמה שעות לא קלות, אבל אסור לנו כאמהות לשכוח שהיצור הקטן וחסר האונים הזה זקוק לנו.

יובל שלי נולד גבולי על פגות (2115 גר’ והגיע אחרי יום למשקל של 1900 ) אז לא אישרו להוציא אותו מהיחידת מעבר שזה נספח של התינוקיה ומשהו בין תינוקיה לפגיה.
מה שלא הותיר לי ברירה – אלא ללכת ולהאכיל אותו ולהיות איתו כל שעה וחצי בערך למשך שעה פחות או יותר.
הייתי מחתלת, מאכילה, מחליפה, וחוץ מהמקלחת שהפחידה אותי (תחשבו מה זה לקלח בברז רבע עוף במשקל 2 קילו שאפשר להחזיק אותו בכף היד )
ואז הייתי צמודה לאחות שקילחה אותו ואח”כ מלבישה אותו בעצמי וממשיכה את הטיפול.

זה הבן שלי. חיכיתי לו כל כך. למה שמישהו אחר יטפל בו עכשיו?

וכן . כאב לי. מאוד אפילו. הייתי אחרי ניתוח קיסרי וכבר 6 שעות אחרי הניתוח קמתי אליו וטיפלתי בו.

למרות שהייתי אחרי קיסרי הייתי צמודה אליו וכל שעה וחצי הייתי איתו, מאכילה, מחליפה ויושבת איתו שם עד שהיה נרדם וחוזר חלילה.
השארתי פתק עם הטלפון שלי שיקראו לי כשהוא מתעורר והאחיות שיתפו פעולה.
התחננתי שיתנו לי לקחת אותו לחדר כי הייתי אחרי קיסרי ולא הסכימו, אז הלכתי אליו, וגיליתי שאני הרבה יותר חזקה ממה שחשבתי.

אתן חייבות להבין שבתינוקיה יש עומס היסטרי, יחס של אחות אחת ל-9-10 תינוקות בממוצע (בתקופות עמוסות גם יותר), ולא פעם נתקלתי בתינוקות עם פליטה או תינוקות שבכו בהיסטריה 10-15 דקות, והאחיות היו עסוקות עם תינוקות אחרים ולא אישרו לי לעזור או לגעת למרות שנקרע לי הלב מזה..
אני אישית חושבת שאחרי הלידה התינוק הכי זקוק לאמא שלו ולא לאף אחד אחר שיטפל בו .

אני לא מצליחה להבין את הגישה של “ילדתי והיה לי קשה וכואב לי עכשיו אני צריכה לנוח ולהתאושש”. לא מקובל עלי.

ואני יודעת שיש כאבים (יש גם כסא גלגלים), אבל התינוק שלך זקוק רק לך. את הקול העיקרי שהוא מכיר מהרחם , והוא זקוק לחום שלך.

ולא. אל תגידו לי שזה “קשה” כי הייתי אחרי קיסרי, באותו יום כבר קמתי אחרי 6 שעות למרות הכאבים מהניתוח, ואחרי 4 ימים שחררו אותי הביתה, ויומיים לאחר מכן הייתי צריכה להתאשפז שוב לעוד 5 ימים בגלל זיהום בחתך.
אישרו לי לשים אותו בתינוקיה ואשפזו אותי במחלקת נשים, וכך פסעתי לי כל שעה וחצי עם חתך פתוח בבטן לטפל בתינוק שלי.
עשו לי ניקוז של מוגלה 4-5 פעמים ביום מהחתך שזה די כואב, אבל ידעתי שהתינוק שלי זקוק לי ולא עניין אותי שום דבר.

בלידה הבאה, של התאומות שלי, 4.5 שנים אחרי, גם כן ילדתי בקיסרי שהיה הפעם קצת יותר קשה וכואב.

הן נולדו בשבוע 35+4 , כך שגם הן זכו לבלות ביחידת המעבר למשך יומיים וחצי עד להגעה למשקל של 2 קילו ושבוע 36 מלא.
יומיים וחצי לאחר מכן עליתי למלונית של תל השומר, יובל , האח שלהן ובעלי הצטרפו אלי, ואחרי כמה שעות גם הן הצטרפו ל-3 ימים של בונדינג משפחתי בביות מלא בחדר מפנק במלון והשגחה רפואית צמודה.

כן, כאב לי, כן, היה לי קשה ואפילו מאוד. זה לטפל בשתי תינוקות מסביב לשעון ואפילו הנקתי. עם הבנות נעזרתי בהתחלה בכיסא גלגלים כי לא יכלתי ללכת. אבל עם הזמן התגברתי והאהבה העצומה אליהן עזרה להתאוששות.

במידה והחלטתן על ביות מלא, לרוב תקבלו חדרים חדשים וגדולים יותר שמותאמים לטיפול בתינוק, כדאי שבשעות הראשונות תהיה איתכן אמא או חברה כדי שתוכל לעזור, למרות שאתן תגלו איך האמא שבכן יוצאת החוצה די מהר ואיך האינסטינקטים עובדים מצוין יחד עם ההורמונים שגורמים לכן לדעת בדיוק מה התינוק שלכן צריך.

בהצלחה.