תינוק חדש בבית / שני הורוביץ

מאמר זה מוקדש באהבה רבה לחברותיי הטובות, מירב, הילה וסיון

ארוע מרגש ומשמח של הצטרפות תינוק חדש למשפחה הינו מורכב בחיי משפחות רבות,

לצד השמחה וההתרגשות, מתגלים קשיים אצל כל אחד מבני המשפחה, הורים וילדים כאחד.
במאמר זה נראה כיצד ניתן להתמודד עם הקשיים ולעבור תקופה זו בצורה בונה, תומכת ואוהבת

הורים אל מול הילדים

רוב ההורים מתרגמים התנהגותם של הילדים כקנאה כלפי התינוק החדש,

חלק מההורים מתרגמים התנהגותם של הילדים כפחד גדול על “מקומם” בליבותיהם של היקרים להם.
כך או כך אתם צודקים,

אז איך אפשר לעזור לילדיכם בתקופה זו?

אחת הדרכים היעילות ביותר להתמודד עם כל רגש או תחושה, בייחוד כאלו שהייתם רוצים “להיפטר” מהם,
הינה להתייחס אליהם, לתת להם מקום, לקבל אותם ולא להתנגד להם.

אז מה זה אומר?

1. דברו עם ילדיכם על הפחדים שלהם, על רגשותיהם ותחושותיהם והכילו את דבריהם.

אל תבקרו ותשפטו אותם על רגשותיהם, אלא, פשוט תנו להם לבטא אותם, להוציא את זה החוצה.
בדרך זו, הם ישתחררו מרגשות ותחושות אלו, ולא יהיו כמועקה עליהם.

לדוגמא:

אמא: “נועם, איך אתה מרגיש עם אחיך החדש?”

נועם: “לא טוב”

אמא: “מה זה אומר, תגיד יותר”

נועם: “את כל הזמן איתו ובכלל לא איתי”

אמא: “ואיך זה בשבילך כשאני מבלה את כל הזמן איתו ולא איתך”

נועם: “עצוב”

אמא: “מה עצוב בזה, עבורך?”

נועם: “אני מרגיש לבד, שאת לא אוהבת אותי יותר”

אמא: “אממ זה באמת לא נעים להרגיש לבד ולא אהוב”

שתיקה

“ואני רוצה לומר לך שאתה יחיד ומיוחד בשבילי ואני אוהבת אותך מאוד.”

אל נא תפלו למלכודת של התגוננות, זה רק יביא לפינג פונג של הצטדקויות, האשמות וחוסר תקשורת.
(קראו את המאמר: “מי צודק?”)

דוגמא להתגוננות תהיה:

אמא: “אני לא כל הזמן איתו ואני ממש משתדלת לבלות איתך, כמו למשל שהלכנו לקניון ביחד…”

כאשר אתם מאפשרים לילד לדבר על תחושותיו, אתם נותנים לתחושות מקום, אתם נותנים לרגשות לגיטימציה,
הילד לא מרגיש שהוא לא בסדר כשרגשות ותחושות אלו מתעוררים אצלו,
והוא לומד להתמודד עימם בהתייחסות אליהם, בדיבור עליהם.

2. שתפו אותם בקשיים שלכם, שתפו אותם בעייפות, בתסכול, בכעס שלכם, היו שקופים, כנים ואותנטים עימם.

לדוגמא:

אמא: “נועם שלי, אני רוצה לשתף אותך שממש קשה לי שכמעט ולא יוצא לי לבלות איתך לאחרונה”

נועם: “למה לא יוצא לך לבלות איתי לאחרונה”

אמא: “כי אני צריכה לטפל באחיך הקטן, הוא קטן וצריך אותי כמעט כל הזמן, ממש כפי שאתה היית צריך אותי כשהיית תינוק”

נועם: “גם ילדים גדולים צריכים את ההורים שלהם”

אמא: ” אתה צודק נועם……………..הזמן איתך חסר לי, אני אוהבת להיות איתך ואתה חשוב לי….”

בדוגמא זו, האם התייחסה ונתנה מקום גם לקשיים שלה, ובכך שאמרה לנועם כי היא אוהבת להיות איתו והוא חשוב לה,
היא התיייחסה גם לקושי שלו.

דוגמא נספת:

אמא: “נועם זה מעייף אותי שאני צריכה לומר לך כל-כך הרבה פעמים לא לגעת לו בראש”

נועם: “אני לא נוגע בו בראש”

אמא: “אני מבינה שכך אתה מרגיש ועדיין בהרגשה שלי אני כל הזמן צריכה להעיר לך”

נועם: “טוב אמא, אני אשתדל..”

דרך שיתוף הרגשות והתחושות שלכם ההורים, הקושי, התסכול והעייפות לא מצטברים כפקעת עצבים בבטנכם,
אלא יוצאת בשיח ודברים, בשיתוף במילים, בצורה נעימה ומקבלת יותר.
כמו כן בעשותכם זאת, אתם נותנים לילדיכם לגיטימציה לעשות את אותו הדבר,
כך אתם יוצרים מערכת יחסים הבנוייה על תקשורת פתוחה, אמיתית וסומכת ביניכם.

3. התנהגו אל ילדיכם כפי שהייתם רוצים לראותם מתנהגים

ילדינו הינם המראה שלנו, של הפְנים שלנו, הם ההשתקפות של התנהגותינו.

חוסר הסבלנות, הכעס, התסכול, האגרסיביות שלנו משתקפים דרך ילדינו,

כמו גם העדינות, הרוך, האמפטיה, החמלה וההתחשבות.

לכן, כל התנהגות שהינכם רוצים לראות בילדיכם, בייחוד בתקופה זו, עליכם להיות כך עימם קודם.

הראו להם בהתנהגותכם, איך לנהוג, חנכו אותם בעשייתכם איך לעשות, למדו אותם בדיבורכם איך לדבר.

השינוי בהם מתחיל בכם, בהתנהגותכם ואינו ייתכן לולא זאת.

תוכן המילים, כמובן שאינו משנה, אלא ההרגשה שאתם נמצאים בה באומרכם את המילים.
האנרגיה היא זו שעוברת ולא המלל, (לא משנה עד כמה תנסו להסתירהּ).

ניתן לומר:

“נועם בבקשה תהיה בשקט התינוק ישן”

בכעס או ברוך

הכל תלוי בבחירה שלכם לתחושתכם הפנימית באותה עת.