לאיזה ילד יש בטחון עצמי?
ילד אשר יש לו אמונה שהוא מסוגל לעשות משהו , זה ילד עם ביטחון עצמי
כאשר נעזור לילד לפתחעמוק בתת המודע שלו את האמונה שהוא מסוגל לעשות משהו שהוא רוצה ואוהב.
כאשר ונעודד אותו לעשייה ונשבח אותו , זה יפתח אצלו את האמונה שהוא מסוגל, יעצים אותו בביטחון עצמי , ויגדיל את העשייה בכיף ובהנאה.
ילד רואה את עצמו ביחס לאחרים , עד כמה הוא מצליח בדברים שאותם הוא רוצה לעשות, עד כמה הוא מקבל הערכה ביחס לסביבה.
אם ילד גדל בסביבה שבה שני ההורים שלו עסוקים כל הזמן, לחוצים, או רבים, הוא ירגיש שאין לו מקום וזה יפגע בדימוי העצמי שלו , דבר שיבוא לידי ביטוי בדרך כלל גם ביחסים עם הסביבה החברתית שלו.
כאשר ילד מקבל בבית יחס של הערכה ושל חיבה, יהיה לו יותר קל לפתח דימוי עצמי גבוה.
נעודד הערכה עצמית של הילד. ככל שההערכה עצמית תהייה גבוהה יותר כך הדימוי העצמי שלו יהיה גבוה יותר.
ילד עם הערכה עצמית נמוכה ודימוי עצמי נמוך יהיה ילד פחות מאושר מילד עם דימוי עצמי גבוה וביטחון עצמי גבוה , ולזה יש כמובן השלכות לעתידו כילד מתבגר וכאיש בוגר.
ככל שהביטחון העצמי שלו יגדל והערכה עצמית תהא יותר גבוהה כך ביחס ישר, הוא יהיה יללד ואדם בוגר יותר מאושר!!
כאשר הילד מסתובב בתחושה שהוא אינו כל כך חשוב, שהוא פחות מאחרים, אם הוא נפגע מחברים או מכל אדם אחר.
כאשר רצות בראשו מחשבות כמו: “כזה אני” ” ככה נולדתי” “יצחקו עלי” וכדומה, זה אומר שלילד יש דימוי עצמי נמוך ויש לטפל בדימוי העצמי בעודו בגיל הרך .
חוסר טיפול בבעיה בשלב מוקדם מובילה לבעיות נוספות, אשר אנשים אפילו לא מעלים בדעתם כי זה הגורם לכך.
לדוגמא: ילד או אדם בעל דימוי עצמי נמוך מחליט לקחת על עצמו פרויקט גדול, בהנחה כי זה יחזק את דימויו העצמי.
הרעיון לכשעצמו חיובי מאוד, אך במהלך הפרויקט, הילד או האדם עלול להחליט החלטות מוטעות מכיוון שהחשיבה שלו עדיין נמצאת במקום הלא נכון.
הוא עדיין מחליט החלטות המושפעות אך ורק מפחדים של: “מה יגידו האחרים (הורים, אנשים, חברים?….)
ובגלל הפחד הוא ייעשה בחירות מוטעות ולאחר מכן והגרוע מכל, הוא שוב יאשים את עצמו: “למה עשיתי את זה”. למה לא עשיתי משהו אחר..
ויחזור ל”דימוי העצמי ,הנמוך שלו.
לעומת זאת, ברגע שאותו ילד או אדם מכוון את מהלכיו ,ממניעים של ביטחון עצמי, ללא שום קשר למה שאנשים יגידו ובידיעה ברורה מה הוא רוצה לעשות, הפרויקט שלו יצליח ובגדול כי יש לו אמונה פנימית חזקה שהוא יכול לעשות הכל.
אדם עם דימוי עצמי גבוה גם לא יוציא אנרגיות ומחשבות שליליות המביעות חוסר ביטחון כמו האם יעריכו את מה שאני עושה וכך עם הביטחון העצמי יגדל ויהיה אדם מאושר.
מסקנה: דימוי עצמי נמוך והערכה עצמית נמוכה גורמים לירידה בביטחון עצמי.
כמו כל תפיסה גם תפיסת העצמי מתעצבת בעיקרה בילדות וקשה מאד לשנות אותה אחר כך.
ההורים הם הראשונים שמספרים לילדים על עצמם. הילדים מאמינים לכל מה שההורים מספרים להם על עצמם, ולאורך שנים זאת תהיה התפיסה שלהם את עצמם.
מחקרים הוכיחו שילדים שלמדו מוזיקה בגיל צעיר נהנו מיתרון של חיזוק הביטחון העצמי והדימוי העצמי, וזה שיפר את הכישורים החברתיים שלהם.
ילדים שמנגנים הם ילדים שמחים, הם מרגישים בעלי ערך לעצמם ולחברה ויש להם אמונה שהם מסוגלים.
הם מסוגלים להסתכל לאנשים בעיניים, להישיר מבט, לדבר בקול בטוח עם שפת גוף פתוחה והם רואים את עצמם לפני אחרים והם גם מרגישים טוב בנוגע לעצמם ובטוחים במקום שלהם כשהם גדלים.
אם אתם ההורים רוצים לחזק את ילדכם, שיאמין בעצמו, שיהיה מסוגל לעשות כל דבר שרוצה וחולם עליו, שיוכל להתקדם, לחזק את היכולות שלו ,לחדד את הזיכרון שלו, להרחיב את התודעה שלו, ולכשיגדל ירגיש שליטה בחיים יהיה ממוקד, ייהנה מהדרך, יחיה טוב ויהיה מאושר, החינוך המוסיקלי יתרום לו רבות, מומלץ לשקול חינוך מוזיקלי.
דרך החינוך המוסיקלי יוכל הילד לשפר ולחזק את :ביטוי עצמי מול חברים ואנשים , נטרול פחד מכישלון, חיזוק הביטחון העצמי ,חיזוק הדימוי העצמי, חיזוק הערכה עצמית ,חיזוק דיבור והתנהגות אסרטיבית,שחרור מתלות ,שחרור מאמונות שמגבילות אותו ובאופן כללי יגדל להיות בוגר עם העצמה אישית הכוללת:
ביטחון עצמי, סיפוק, שמחה, חופש, חיזוק האמונה העצמית, ולסיכום – יחיה חיים טובים יותר.
חוויית המוזיקה בקבוצות היא מומלצת ביותר. מפגשים אלו מערבים התנסויות במגוון רחב של תחומים, החל מאהבת המוזיקה וההנאה ממנה, לצד תרומה לכל היבטי ההתפתחות והקניית הרגלים לחיים.
חשוב לציין שהפעילות הריתמו-מוזיקלית תורמת לחיזוק המוטוריקה הגסה, העדינה ופיתוח התמצאות במרחב.
ידוע גם שפעילות קבוצתית חברתית מלמדת את הפעוט מהן נורמות התנהגות, קבלת גבולות וחוקים ודחיית סיפוקים: ‘אני בתורי ואתם בתורכם’.
פעוטות לומדים כי בזמן השמעת המוזיקה מתבצעת פעילות ובזמן שנפסקת המנגינה עוצרת הפעילות. החזרה על נוהל זה יוצרת סדר פעולות מובנה, גבולות וחוקים.
אסיים בציטוט של דר סטור שרשם בספרו ” מוסיקה ונפש” :