איך להעביר שגרת יום שפויה של אמא בבית?
לאחר הלידה, ביטוח לאומי מקציב לנו נכון להיום 14 שבועות להנות מתקופת ההתחברות לתינוק או התינוקת הקטנים שהצטרפו לקן המשפחתי.
כל מי שילדה תאמר לכם שזה זמן ממש לא מספיק, ולכן חלק גדול מאוד מהנשים, או לפחות מי שהמצב הכלכלי שלה מאפשר זאת, מאריכה את חופשת הלידה בעוד חודש, חודשיים, שלושה ולעיתים אף שנה ובמקרים מסוימים גם שנתיים
ביטוח לאומי לא מקל עלינו יותר מדי במקרה הזה ולרוב קשה לקבל יותר מחודשיים – שלושה של דמי אבטלה וגם זה בסכום חלקי, ומי שיכולה להרשות לעצמה בד”כ נשארת יותר זמן עם התינוק בבית.
להיות עם תינוק קטן בבית יכול להיות חוויה מדהימה וזה יכול לגרום לתסכול ולייאוש, במיוחד אם לא מתנהלים בצורה נכונה.
ריכזתי עבורכן מספר טיפים שיוכלו לעזור לך, כאמא, במהלך התקופה עם התינוק בבית.
1. נסי לסגל לעצמך ולילד שגרת יום קבועה.
שכוללת בין היתר קימה בשעה קבועה מסוימת (במידה והילד ישן בצורה מסודרת), בד”כ לתינוקות יש צורך בשינה כל שעתיים שלוש בממוצע (יש כאלה שיותר ויש כאלה שפחות) ורצוי לנסות ולסדר את הדברים הללו לשעות קבועות פחות או יותר.
2. תתלבשי ותטפחי את עצמך.
אל תשארי כל היום בפיג’מה או בכותונת מהלילה כשהשיער שלך מפוזר ומבולגן.
להיפך, תקומי בבוקר, תעשי מקלחת טובה (אם מתאפשר והתינוק ישן) תתלבשי יפה ותתאפרי, זה לכשעצמו משנה את ההרגשה מקצה לקצה.
אגב, גם בעלך שחוזר הביתה אחרי יום עבודה ישמח לראות אישה לבושה יפה ומטופחת ולא איזה סמרטוט עייף בפיג’מה.
וזה שאת לא עובדת, זה לא סיבה לתת לגבות ולשפם לגדול פרא..
3. טיולים עם הילד.
בד”כ עדיף לעשות בשעות הבוקר (במידה ואת טיפוס של בוקר) או אחה”צ כשלא חם מדי.
בשעות היום אפשר ללכת לקניונים או להפגש עם חברות יחד עם הילד.
אני אישית מעדיפה את שעות אחר הצהריים המאוחרות , בסביבות 5-7 שזו שעה שבד”כ הוא מתחיל לנדנד קצת ולהשתעמם מכל היום וזה זמן מצוין לשים אותו בעגלה ולצאת לסיבוב של שעה בשכונה.
האויר מעייף אותם , במיוחד בשלושת החודשים הראשונים, והם נרגעים ונהנים בטיול, מסתכלים על הנוף ואחר כך מגיעים איתם הביתה, מקלחת, אוכל ולישון. אגב, את המקלחת אני אוהבת למשוך לו במשך 15-20 דקות , נותנת לו לשחק קצת עם הצעצועים במים או בגיל צעיר יותר נותנת לו להרגע במים, והוא אחרי מקלחת במצב שפוך לגמרי, משפשף את העיניים וכשמלבישים אותו הוא רק מחכה לרגע שבו ישכיבו אותו במיטה עם חיתול ובקבוק אוכל ויתנו לו לישון כבר..
אגב, גם כשהוא נודניק במהלך היום, כך זה היה כבר מגיל צעיר, אני פשוט לקחתי אותו לסיבוב קצר, אפילו רבע שעה בחוץ הרגיעה אותו ועשתה לו טוב מאוד.
4. התנסויות שונות במטבח.
נכון שכבר הרבה זמן בא לך על העוגיות הטעימות האלה, או על תבשיל מיוחד שאכלת איפשהו??
זה הזמן שלך, כשהתינוק הולך לישון, לפתוח את האינטרנט, היום יש מאגר מתכונים עצום בנט לכל מאכל שקיים , ואת יכולה לגלות קצת יצירתיות ולעשות ניסיונות. גם ההתעסקות עצמה תעביר לך מצוין את הזמן, וגם תהני בסופו של דבר.
5. מסנג’ר
כשאת כל היום עם הילד בד”כ עד שהוא הולך לישון ולנוח אין לך כח לדבר עם אף אחד, ואת רק רוצה שיעזבו אותך בשקט, ואת הכי צריכה שקט.
יש סיכוי גדול שרוב החברות שלך שעובדות גם מתחברות בעבודה, וזה זמן מצוין לקשקש ולשמור על קשר עם העולם שבחוץ תוך כדי שאת יושבת ונחה בזמן שהילד ישן או משחק.
6. פורומים שונים
כשאת אמא, חלק בלתי נפרד מהעניין הוא תסכולים כאלה ואחרים, שלרוב הסביבה הקרובה אליך כגון בעלך והורייך והחברות הלא נשואות שלך לא ממש מצליחים להבין (“נו באמת, מה את בוכה? הרי את לא עובדת ויושבת רגל על רגל בבית כל היום”) למה את כל כך עייפה ומותשת ולמה לפעמים אין לך כח לכלום, והם גם לא ממש מבינים שלפעמים להיות יום שלם עם תינוק שנמצא במצב רוח נודניק יכול להתיש יותר מ12 שעות עבודה בחוץ. תוסיפי לזה הורמונים וקיבלת אחלה פוטנציאל לדיכאון.
בשביל זה יש פורומים של תמיכה.
קודם כל זה שאפשר לשתף מישהו , וזה שתקבלי טיפים ועצות מנשים אחרות שנמצאות באותו המצב כמו שלך, זה כבר נותן תחושה יותר טובה, ויכול להקל.
בנוסף אפשר לארגן מפגשים עם בנות באזור שלך.
לי יש כמה חברות שהכרתי עוד מתקופת הניסיונות בפורום לקראת הריון, נקלטנו פחות או יותר באותה התקופה אני ועוד 6-7 בנות, שמרנו על קשר חם במהלך ההריון, וילדנו בהפרשים של חודש פחות או יותר אחת מהשניה. עד עכשיו אנחנו נפגשות עם הילדים אחת לשבוע- שבועיים , משתפות ומתפרקות, שמות את הקטנים לשחק יחד, ובעצם את מגלה שהקושי שאת חווה הוא נורמלי לחלוטין ושככה זה אצל כולם.
7. טיפוח קשרים חברתיים
זה הזמן ליצור קשר עם חברות שלא דיברת איתן הרבה זמן. מאחר ואת בבית עם הילד , יש לך בד”כ המון זמן פנוי, את יכולה לקרוא לחברות לכוס קפה ועוגה, שיעבירו איתך את הזמן, שעה- שעתיים פה ושם, וחוץ מזה שזה יעשה לך טוב למצב רוח לדבר עם אנשים מבוגרים ולשם שינוי לא להתעסק בשיחה שמתעסקת במתי הילד אכל וחירבן וכמה..
8. לכתוב בלוג
כן, בערך כמו שאני עושה.
האמת שהתחלתי את הבלוג הזה כבר בתחילת הדרך, עוד לפני שנקלטתי להריון,או ליתר דיוק לפני שידעתי שאני בהריון, וזה היה מעין מקום פורקן נטול ביקורת שלי, פשוט לבוא ולשחרר את כל מה שמציק לי, להקיא הכל למקלדת, ולשחרר.
ככה פחות תסכולים יצאו כלפי בעלי, וזה נתן לי איזושהי תחושת פורקן טובה.
בכלל, אחרי כמה זמן זה כיף לשבת ולקרוא דברים ולהזכר. הבלוג הזה ליווה אותי במהלך ההריון, הלידה ועד היום.
9. לשמר את הזוגיות.
נכון, אתם נשואים כמה זמן או שנים, יש ילד, הוא מרכז העולם כרגע, אבל זו עדיין לא סיבה להזניח את הזוגיות. טיפ שקיבלנו מהיועץ הזוגי שלנו, תקפידו לצאת לפחות פעם בשבוע לבד ואם לא מתאפשר בייביסיטר אז לצאת עם הילד, לעשות דברים ביחד, לשבת לדבר. לפעמים האישה עסוקה כל היום עם הילד, הבעל חוזר בערב גמור מעייפות מהעבודה, זקוק לשקט שלו, ולא פעם אנחנו חשות מוזנחות. אז אל תתנו לזה להגיע למצב כזה, תקפידו פעם בשבוע לעשות משהו ביחד, לדבר הרבה, ולשתף בחוויות, וכמובן , סקס. לפחות פעם – פעמיים בשבוע, מתכון לזוגיות ואינטימיות בריאה.
10. קחי לך מדי פעם את הזמן לעצמך.
תמצאי מישהו שישמור על הילד לפחות פעם בשבוע, בין אם בן הזוג בערב, או משפחה במידה ויש או אפילו בייביסיטר בתשלום לשעתיים שלוש וצאי להתאוורר.
בין אם להפגש לכוס קפה עם חברות, לקפוץ לסידורים, מספרה, קניות, קוסמטיקאית, כל דבר שיגרום לך לחזור להרגיש אישה ולצאת לאיזה שעתיים שלוש מהבית, לנשום אויר, להתארגן על עצמך, לראות אנשים, להטעין כוחות!
זה יכול למלא את המצברים ולגרום לך לחזור הביתה עם הרבה יותר סבלנות ואנרגיות כלפי התינוק.
11. פעילות גופנית
נכון שנשארה לך קצת כרס אחרי הלידה? זה הזמן לעשות קצת פעילות גופנית. בין אם להקפיד על הליכה של שעה עם התינוק בעגלה או אפילו לעשות הליכה בערב, את לבד עם עצמך, לנקות את הראש, או לעשות מדי פעם כפיפות בטן , זה יגרום לך להרגיש יותר טוב עם עצמך ויכניס לך אנרגיות.
12. עבודות יצירה.
אם רצית לעשות תמונות מדליקות כאלה לחדר הילדים של התינוק, עכשיו זה הזמן!
תני קפיצה לכפר השעשועים, תקני 3-4 קנבסים בגודל 25 על 25 ס”מ, 4-5 צבעי אקריל פסטלים, כנסי לגוגל, תעשי חיפוש של “דפי צביעה” ותלחצי על האופציה של חיפוש תמונות. מיד יעלו לך המון ציורים.
ציורים של חיות יש המון, תבחרי את הציור שאת רוצה ותדפיסי.
תקחי דף קופי ושימי אותו על הקנבס ומעליו שימי את הציור המודפס.
תעברי בעפרון על קווי המתאר של הציור, ואז הציור עובר לקנבס.
עוברים עם טוש לורד דק שחור על קוי המתאר של הציור וצובעים בפנים עם הצבעים שקנינו באמצעות מכחול.
בסוף עוברים שוב עם הטוש, ותולים.
התוצאה מקסימה.
כמו כן, את יכולה להכנס לפורום של אמנות שימושית (יש בתפוז אחד מצויין) ולקחת רעיונות שונים ליצירות של דברים מיוחדים.
זה רק נראה מסובך.
13.קניות לבית
אם הרבה זמן אתם חושבים לעשות רכישות גדולות לבית,זה הזמן שלך לחפש באינטרנט, לעשות סקר שוק, להשוות מחירים ולבדוק מה המוצר שתבחרו לקנות.
14.סדר בארונות
קחי לך את הזמן לאט לאט, תתלבשי אחת לכמה ימים על ארון אחר ותסדרי אותו מחדש, תראי איפה יש ניירת ומסמכים ישנים שאולי אפשר לזרוק, למיין או לסדר.
15. להשלים סדרות טלויזיה-
אם יש לך HOT VOD או גבר בבית שמתמחה קצת בהורדות באינטרנט, תוכלי לראות סדרות שלמות , כל פעם קצת , עוד פרק ובכלל בכבלים יש אחלה סדרות, תתבייתי לך על איזה שתיים שלוש ותתפנני ותראי בכיף(המלצה ל:עקרות בית נואשות, נמלטים, אבודים, גיבורי על, ועוד סדרות כאלו ואחרות).
אלו כרגע הדברים שעולים לי בראש, אם יש לכן רעיונות נוספים, אתן מוזמנות להוסיף אותן למטה בתגובות ואשמח להוסיף אותן.
Response (9)
Leave a comment
מדריך מעשי להורים: מה חשוב לדעת על תזונת תינוקות ופעוטות?
טיפים לשינה טובה לאימהות ותינוקות
הכנת תיק החתלה מושלם: מה חייב להיות בתיק ההחתלה שלכם?
הכינו את עצמכם לרגעים החשובים: קורס עזרה ראשונה לתינוקות
איזה מזל שהגעתי לבלוג שלך. חיפשתי מידע שיעזור לי לקבל החלטה כמה זמן להשאר בבית עם הקטן (בן חודשיים וחצי). מצד אחד לא מסוגלת לחשוב על להשאיר אותו עם מישהו אחר, מצד שני כבר מתחילה קצת להשתגע. ולפעמים מרוב עייפות, הראש לא עובד וכל כך קשה לתכנן מה לעשות. הטיפים שלך בהחלט יסייעו במאבק על השפיות. תודה!
רוב הטיפים מתאימים רק לאימהות לילד אחד. לא מניקות. עם בעל שחוזר כל ערב הבייתה.אז על באמת יש המון זמן פנוי.לא מעריכים את זה כל כך עד שמגיע השני….
זה כמובן לא המצב שלי.
שני ילדים, בעל המון בחו”ל ואין עזרה מההורים.
ובלוג דרך אגב לא מתאים לכולם. לא כולם רוצים שדבריהם יהיו מופצים ברשת. לכן לאלו מאיתנו שקצת יותר מופנמים פשוט לכתוב יומן. כן, כן כמו פעם. זו דרך נהדרת לפרוק מתח.
אחד הדברים שהכי משאירים אותי שפוייה, זה ספר טוב. אחרי שהילדים ישנים נותר לי מרץ בדיוק לעוד שעה. חצי שעה מקלחת או אולי איזה כוס תה, ואז הספר לחצי שעה. פשוט מנקה את הראש.
אה כן… והשנה הראשונה עוברת כל כך מהר! תהנו ממנה.
את אמיתית? יש לך באמת ילדים? ילדים אמיתיים, כאלה בלי מנגנון תכנון??? אני כבר 9 חודשים עושה פיפי עם הילדה על הידיים ואת אומרת לכתוב בלוג???
הי לך,
כן , אני אמיתית ויש לי ילד בן 3.5.. לא ברור לי למה את עושה פיפי עם הילדה על הידיים בגיל 9 חודשים..
לדעתי הרבה מזה תלוי בגישה שלך ובאיך שאת לוקחת את הדברים. בחופשת הלידה שלי היה לי הרבה זמן פנוי לכתוב בבלוג, לכתוב בפורומים, טיילתי המון עם חברות, עשינו מפגשים עם הקטנטנים.
וכן, עשינו הרגלים לשגרת יום כבר מחודש וחצי ע”פ טיפים של הלוחשת לתינוקות שמאוד עזרו גם לנו וגם לו. הילד היה ישן לשעתיים שלוש כל שעה-שעתיים וככה היה לי מספיק זמן גם לעצמי.
הכל אפשרי!
אני ממש, ממש שמחה בשבילך שהיה לך כזה ילד, אבל רוב ילדים הם לא כאלה נוחים ועושים הכל לפי הספר, תרתי משמע. גם אני קראתי את הלוחשת לתינוקות ועוד אלף ואחד ספרים, אבל הילדה שלי לא שמה על הלוחשת או על כל שיטה אחרת. במקום להפגש עם חברות בחופשת לידה אני ב4 החודשים הראשונים הסתובבתי בבית עם ילדה צורחת על הידיים שלא ישנה יותר מ10 דקות פעמיים ביום. לפעמים גיוונו בביקורים בשניידר או סתם בקופת חולים… ואני עושה פיפי עם הילדה על הידיים כי יש לה עד היום ימים שהיא כל היום צורחת ועד היום היא לא ישנה בכלל
ביום. פשוט מרגיז לקרוא כתבות לא מציאותיות כאלה, כי לפי מה שאת מספרת ילד זה בכלל חופשה משעממת שרק מחפשים מה לעשות מרוב שאין מה. על אותו משקל אני יכולה לכתוב בלוג על איך לחזור לגזרה אחרי הלידה – אני היום 6 קילו פחות מהמשקל בו התחלתי את ההריון, עושים את זה בזה שלא ישנים, לא אוכלים, מניקים ורצים כל היום אחרי הילד/ה או מחזיקים אותו על הידיים – מה את אומרת? נשמע קל לא???
כואב לי לשמוע שככה זה אצלך.. וחשוב לי לציין שגם לנו היו ימים שהוא היה על הידיים עם הגזים מ5-6 בערב עד 1-2 בלילה- זה היה ככה ב3 חודשים הראשונים ואז נרגע אבל בימים שהייתי יושבת איתו בבית כל היום ,הייתי מתחרפנת עוד יותר.
גיליתי די מהר שבחוץ הילד הרבה יותר רגוע, מתעייף יותר, וחברות- זה חובה בשביל לשמור על השפיות .. וכן, כנראה שהתברכתי בתינוק נוח , ברור לי שיש גם תינוקות פחות רגועים, יש לי המון חברות שהן אמהות.
ולגבי זה שהילדה צורחת ואת צריכה לעשות איתה פיפי על הידיים – אני חושבת שדווקא כאן זו בחירה שלך. לא יקרה כלום אם הילדה תבכה דקה וחצי- 2. בגיל 9 חודשים הם אמורים לדעת להעסיק את עצמם, אצלי בגיל הזה הוא טייל בכל הבית, אני ממש לא עניינתי אותו וכשהם לא רגועים טיול בחוץ מאוד מרגיע בד”כ.
אני חושבת שבגיל 9 חודשים אפשר ורצוי להתחיל עם הצבת גבולות. כל עוד שללו בעיות רפואיות שגורמות לה לבכות (בדקתם ריפלוקס? ) אין שום סיבה לדעתי שתינוק בגיל הזה יהיה על הידיים כל הזמן, ואולי היא פשוט התרגלה..
האם את מניקה? הנקה מלאה? אולי הילדה רעבה? אולי שיניים? יש המון סיבות.. יש לי חברות שהתעקשו על הנקה מלאה עד גיל שנה +, לא היה להן לא יום ולא לילה כי כל שעה וחצי שעתיים הילד רצה לינוק וכל היום ישב להן על הציצי. אני מאוד בעד הנקה אבל לא במחיר של בריאות נפשית. תינוק זקוק לאמא רגועה. זה לפני הכל לדעתי.
מניחה ששללת את מרבית הבעיות הרפואיות , אבל בגיל כזה הייתי קוראת שוב את הלוחשת ומתחילה לעשות סדר יום ולפנות קצת זמן לעצמך. גם להשאיר אותה לשעתיים שלוש עם אמא או בייביסיטר ולצאת קצת להתאוורר עם בעלך או סתם לקפה עם חברה יעשה לך טוב מאוד. את חייבת לתת מקום גם לעצמך!
אני אומרת את זה ממקום שראיתי חברות שלי שביטלו את עצמן לחלוטין בגלל התינוק, היו צמודות אליו כל הזמן, לא שחררו והשאירו אותו לבד, והגיעו למצב של דיכאון קשה כמה חודשים אחרי הלידה . אני יצאתי בערב לקפה עם חברות לבד מגיל חודשיים בערך לפחות אחת לשבועיים שלושה, לפחות פעם בחודש יצאתי עם בעלי לבד, מאוד חשוב לשמור על השגרה גם אחרי התינוק, בימי שישי בבוקר היינו יוצאים יחד איתו לסיבוב או לבית קפה. לא עצרתי את החיים שלי.
מקווה שאולי נתתי קוים למחשבה וממליצה לך להתייעץ אפילו עם מישהו כמו גנית פרג או בייבי לינק שיש להם יועצות לטיפול בתינוקות, אין שום סיבה שתרגישי ככה עם האימהות שלך..
בהצלחה..
15. להשלים סדרות טלויזיה-
אם יש לך HOT VOD או גבר בבית שמתמחה קצת בהורדות באינטרנט, תוכלי לראות סדרות שלמות ,
חייבת לומר שהמשפט הזה נורא צרם לי…לא חושבת שיש צורך בגבר בבית על מנת להוריד סדרה, זה בהחלט משהו שכל אשה יכולה לעשות ואפילו די בקלות!
התכוונתי להגיב איך יתכן ויש כל כך הרבה זמן פנוי, אבל כרגיל קראתי קודם את התגובות.
אהבתי מאד את התשובה שלך, “אמא”, 29/5
גם אני הנקתי עד גיל מאוחר, למרות שהוא כבר אכל יפה מאד, גם אני ביטלתי את עצמי ‘בשביל התינוק’ ואז הבנתי שעדיף אמא מלאת אנרגיה אחרי מפגש עם מבוגרים אחרים או בילוי זוגי אחת לכמה זמן, ויישמתי.
אז מניסיוני עם הראשון ולקראת לידת השני:
כשהתינוק ישן, גם אני ישנה. שעתיים בצהריים זו מתת וחבל לבזבז אותה על אינטרנט, גם העיניים צריכות מנוחה…
סדר יום חשוב מאד, והתינוק מתגמש ומתאים את עצמו, אלא אם כן יש בעיה רפואית או אי התאמה רצינית בין אופי התינוק לסדר יום שנכפה עליו, בכל מקרה שווה לנסות.
מפגש עם חברות או מבוגרים בכלל, ומפגש זוגי, אחת לשבועיים/חודש זה חובה.
מה שעבד אצלי מצויין זה אחת לשבוע מפגש עם מבוגרים אחרים, עם או בלי ילדים בגילו (גם טיפת חלב נחשב סיבה להתלבש יפה 🙂 ואחת ל3-4 שבועות דייט עם בנהזוג. ושחיית בוקר כשאמא שלי ישנה אצלנו והתעכבה לטובתי בבוקר 🙂
סעיפים 1-2-3 שווים זהב!
פורומים להתלבטויות עזר לי מאד!
ובכלל, חשוב מאד ולדבר, לשתף, לדון, אם זה בבלוג, במפגש חברות/אמהות והעיקר – למצוא כל אחת את הדרך שלה.
בהצלחה
טוב אז גם אני תכננתי לשאול “את צוחקת עלי?!?!?! מאיפה כל הזמן הפנוי וההזוי הזה?!” אבל אני רואה שכבר הקדימו אותי.
וגם אני אהבתי את התגובה של אמא29/05 עם הסתייגויות מכמה אמירות: הדיבור על הנקה כאילו היא הדבר שגורם לבעיות שינה היא מוטעית בעיני. הנקה מלאה יכולה ללכת יד ביד עם תינוק ‘נוח’ שישן הרבה. לא צריך ישר למקד את זה בהנקה.
ואני ממש לא מסכימה שלא יקרה כלום אם התינוק יבכה דקה-שתיים. זה ה-מ-ו-ן- זמן בשביל תינוק. נצח. חוצמיזה רמות הסטרס שיש בגוף בזמן בכי הן גבוהות מאד, ויש לזה מחיר, גם אצל תינוקות. אמא אמורה להיות שם בשביל התינוק, הוא סומך עליה, מאמין בה, כשהיא נעלמת בזמן בכי לשתי דקות זה מזעזע בעיני. אני מעולם לא נתתי לתינוקת שלי לבכות כל כך הרבה, אלא אם כן הי היתה עלי ולא נרגעה (יש ימים כאלה שכלום לא עוזר, אבל לפחות שהיא תרגיש את אמא איתה, שלא תיהיה נטושה בבכי שלה).
נכון שלעשות פיפי עם תינוק על הידיים זה קשה, אבל בשביל יש מנשא 🙂 במידה ואין מצב להניח אותו.
אני בעד לקחת את הדברים הטובים מהלוחשת, אבל עם זאת אני מאד מסתייגת מהרבה דברים שהיא אומרת. תמיד מצחיק אותי לקרוא שהיא כותבת “תתקעי לו מוצץ בפה”. זה בדיוק הלך הרוח שלה, לתקוע לו. חשוב לדעת לאזן, לא יזיק לקחת וללמוד מעיקרון הרצף. אפשר ליצור איזון בין השניים.
ואגב אני ממש לא אמא עם מלא זמן פנוי, אבל אני איפשהו באמצע. אני חושבת שההשלמה עם התינוק שיש לך היא דבר חשוב (ולא פשוט כלל). אין תינוקות רעים, כולם טובים, בעלי צרכים שונים. בעיני חשוב להבין גם את התינוק ולא להתקע על הרצון לחזור לחיים שלך כפי שהיו. לוקח זמן להתארגן על המצב החדש אבל זה קורה.
ובנימה זו – חיזקו ואימצו אימהות, אתן גדולות מהחיים.