כ-4 חודשים חלפו מאז שהפכתי לצמחונית\ טבעונית. אני עדיין מתרגלת לזה בעצמי ומבחינתי כל יום שבו אני לא חוזרת לאכול בשר הוא נצחון.
נצחון על ההרגלים, על הנורמה, על ההתניות העקומות שהחברה מכתיבה.
נצחון על זה שעוד כמה חיות לא מתו בשבילי, היום וגם לטווח הרחוק.
וכל פעם שאני מצליחה להכין מאכל “בשרי” בהגדרה מחומרים צמחיים שיוצא אפילו טעים, אני מרגישה נצחון גדול יותר.
למה?
כי הצלחתי לאלתר בדרכים יצירתיות עוד מנה שתגרום לי להרגיש תחושת שובע ורוויה עם הנאה גדולה מאוכל.
בשביל להיות צמחוני או טבעוני ולהצליח בזה, צריך יצירתיות, תשוקה לאוכל וחוש לבישול. אני באה מבית עירקי ואילתור זה אצלי חלק מהעניין אז אני כבר יודעת איזה שילובים עובדים ואיזה לא ויש פה הרבה ניסוי וטעיה.
בינתיים הולך לא רע בכלל ולפעמים אני מגיעה לאיזה משהו טעים כמו למשל שניצלונים טבעוניים מפתיתי סויה שאני מחסלת במהירות צלחת ואז מכינה עוד אחת כי זה כל כך טעים..
אני זוכרת שלפני שהפכתי לצמחונית תמיד הרגשתי סוג של רחמים על החברים הצמחוניים שלי והייתי בטוחה שהם חיים בבועה ומשקרים לעצמם כי אי אפשר באמת להנות מסויה שזה כמו סוג של סוליה. זה לעולם לא ישתווה לטעם העסיסי של נתח בשר..
ואז, לאט לאט אני מוצאת את עצמי בכלל לא נלחמת בצורך או הרצון לאכול בשר. זה בכלל לא שם.
בחודשים האחרונים הסכמתי לעצמי לראות את הסרטונים הקשים האלה של קירות שקופים ואנונימוס שרצים ברשת, סרטונים שכשבעבר היו עולים לי בפיד והייתי מתעצבנת על החברים הטבעוניים האלה שלי עם האג’נדה שמשהו הסתובב להם במוח, ומה הם מנסים עכשיו לטעת בי רגשות אשם על הסטייק או ההמבורגר שאני בדיוק אוכלת בהנאה רבה?
אז היום אני מרשה לעצמי לראות. כדי לזכור אם במקרה אעיז לשכוח, שאלו חיות. בעלי חיים. בדיוק כמו שזה לא מרגיש נכון לאכול כלב או חתול, אז למה פרה כן? למה כבשה או חזיר זה בסדר?
ולא רק שהורגים את החיות המסכנות הללו, תעשית הבשר מגלגלת מליונים על הגב שלהן והן עוברות חיי ייסורים, סבל והתעללות עד שהן מגיעות לצלחת שלנו. אז את זה אתם רוצים לאכול? סבל והתעללות? אנרגיה של כאב לתוך הגוף שלכם?
אני מעדיפה לוותר.
ולאט לאט אני עושה סוויץ’ וגם מעבירה את הילדים שלי לאוכל בריא יותר.
מזה 4 חודשים שאני לא אוכלת חיות.
לפני חודשיים עשינו על האש עם המשפחה ואמא שלי הביאה את הקבבים המופלאים שלה. אלה שאני מפרקת 5-6 ככה בקטנה בלי להרגיש. אמרתי לעצמי שאני אוכל אחד.
אז לקחתי ביס, והיה לו טעם של חיה. לא של קבב. אפילו לא סיימתי את הביס. פשוט לא התחשק לי. העדפתי לאכול קבב של טבעול עם טחינה וירקות על האש.
בפעם הבאה שהזמינו אותי לעל האש כבר הגעתי מוכנה. הכנתי קציצות קבב עם טחון מן הצומח של טבעול, ערבבתי איתו הרבה בצל ופטרוזיליה, תבלנתי ואפיתי בתנור כי בכל זאת, הם קצת יותר מתפרקים. פשוט חיממתי לי על המנגל, הוספתי לפיתה עם טחינה וסלט והתענגתי על כל ביס.
הכל מתחיל ונגמר בראש.
גם את הילדים שלי אני לאט לאט מתחילה להעביר לצמחונות.
עם גבינות ומוצרי חלב הפסקתי כמעט לגמרי, התחלתי לצרוך את היוגורט סויה של תנובה שהוא פשוט טעים ובמרקם של יוגורט לכל דבר, הוא הולך נהדר עם שייק פירות קפואים בבלנדר. מדי פעם אוכלת פיצה עם הילדים אבל צריכה לחפש תחליף גבינה צהובה ואשתדל להתפנות לזה השבוע כי טוסטים ופיצות הם מאכלים עיקריים אצל הילדים שלי.
השבוע הבנות טעמו מאפה בצק עלים ממולא בטחון מן הצומח עם פטריות וצנוברים ואהבו, היום הכנתי שניצלונים מפתיתי סויה והבן שלי טרף בהתלהבות, ובעצם.. אף אחד לא מת מזה.
אז למה לאכול בשר כשלא באמת חייבים להרוג חיה כדי להנות מהאוכל?