אין לי זמן לנשום..

כבר כמה ימים שיש לי פוסטים שרצים לי בראש ואני רוצה לכתוב, אבל ממש לא מצליחה להתקרב למחשב!
להיות אמא לתאומות ועוד ילד בן 4 זה לא קשה מדי, חוץ מזה שאין יותר מדי זמן למשהו אחר חוץ מהילדים.
נוגה ומיה מתוקות, ילדות טובות אבל פשוט הטיפול בהן וההתעסקות איתם לוקחים המון זמן. פתאום אחת פולטת, אחת מחליטה שהיא רעבה, או שיש להן גזים, או שהן עשו קקי ומפריע להן או שהן עייפות ומתקשות להרדם וצריך להתייחס אליהן.
כשזה תינוק אחד מילא, אבל כשזה שתיים, אז ברגע שאתה מסיים עם אחת השניה מתחילה וקשה מאוד להצליח לעשות משהו לעצמי שלא כולל אותן.
בשביל לצאת מהבית אני צריכה להתארגן שעה מראש בערך גם אם התיק כבר מוכן.
חוץ מהלילות שזה הקושי העיקרי זה לא נורא. אני יודעת שעוד כמה חודשים יהיה הרבה יותר קל ושעוד שנתיים יהיה ממש יותר קל.

קורה שאני מניקה אותן ופשוט מתמוגגת מהמתיקות ותוהה איך אני הולכת לוותר על זה לתמיד. ושכנראה שמתישהו אני כן אביא עוד אחד, אבל בעלי עדיין לא יודע את זה 🙂
נראה מה יהיה אחר כך. זה כלכך כיף להתעסק איתן, להסניף, אין דברים כאלה!

עבר עלינו שבוע לא פשוט. יובל היה חולה במשך 3 ימים ולילות (שוב) ובנוסף לזה שקמנו אליהן בלילות נאלצנו לקום גם אליו ובנוסף להאכלות לעשות לו גם אינהלציות ומשאפים כי הוא חטף התקפי אסטמה קשים, ככה זה כשהוא חולה.
אז בבוקר היינו די שפוכים ואז סידורים והילדות ולא משעמם והיום פשוט עף.. עד שמגיע  עוד לילה ארוך (ולבן) וחוזר חלילה..
אני אוכלת ארוחת “בוקר” בממוצע בסביבות 2-3 בצהריים, בקושי מספיקה לנוח קצת ואז כבר מגיעה השעה 4 והן צריכות שוב לאכול וצריך לאסוף את יובל מהגן.
השבוע שתיהן היו חולות. בעיקר נוגה שהתקררה קצת יותר קשה ממיה ומאחר והן פיציות אז הן לא יודעות איך להוציא נזלת וצריך להוציא להן את הנזלת מאוד בזהירות עם קיסמי אוזניים כדי לפתוח להן את האף והנשימה ויוצאים להן ממש גושים של נזלת מיובשת שמקשים עליהן לנשום.
לא פשוט. ועכשיו שתיהן ככה מקוררות.

האמת שעשינו חיסון של צהבת השבוע ואני לא יודעת, אולי יש קשר וזו הסיבה לכך שהן לא מרגישות טוב, לנוגה זה התחיל בערב של היום שבו חיסנו.
חוץ מזה היינו בטיפת חלב למעקב ושקילה השבוע, הן עלו ממש יפה, נוגה שקלה ביום שני 3600 ומיה 2900 ואני מניחה שהיום הן כבר 4 ו-3300. עולות יפה במשקל ואוכלות ממש טוב עכשיו, שתיהן.
כמובן שקיבלתי הרצאה מהאחות על איך להתנהל איתן , מה לעשות ומה לא לעשות, ואמרתי לה על הכל “כן, בסדר” מבלי לספר על האתר ועל כמות הידע שיש לי .
הן סתם היסטריות ולחוצות ומלחיצות ומביאות לי תסעיף בד”כ. עוד מהתקופה של יובל.

בסך הכל אני חושבת שאני מסתדרת איתן די טוב. אני רגועה, לא נלחצת, נותנת להן טיפול חם ואוהב ואני די מלאה בסבלנות אליהן גם בימים שבהן מהבוקר עד אחר הצהריים הן לא יורדות לי מהידיים.
אתמול היה יום יפה, החלטתי לעשות איתן סיבוב לעיר, טיילנו קצת בשמש, קניתי לי גלידה והתחרדנתי בפארק ואז חזרנו הביתה, אספנו בדרך את חמותי שתבוא לעזור עם הבנות כי ליובל היתה מסיבה בגן ליום המשפחה אחר הצהריים.
היא היתה איתן, אני עם יובל, חזרתי הביתה, התגעגעתי אליהן והנה עוד ערב של שתי בנות על הידיים ושחררתי את בעלי ללכת לראות משחק אצל חבר אחרי העבודה והסתדרתי מצוין לבד.
מקווה שזה ימשיך ככה ושטפו טפו הן ישארו רגועות..