אנחנו גמולים מחיתולים!

אני שמחה לבשר בהתלהבות רבה שעלינו מדרגה עם הגמילה מחיתולים של יובלי.

למי שעקב, אז ביום חמישי שעבר שלחתי אותו לגן עם תחתונים, בלי טיטול, וזה לא הלך כל כך חזק אבל החלטתי שאני נותנת לו קצת קרדיט והזדמנות להוכיח את עצמו ולקחת אחריות.

ביום שישי כבר היה הרבה יותר מוצלח. הוא קם בבוקר, מיד ביקש לעשות פיפי בשירותים מבלי שנגיד לו , איך שהוא התעורר, ולא פספס בכלל כל היום ואפילו עשה מס’ 2 בשירותים.

הופתעתי מאוד לשמוע בגן שהוא בא לצוות וביקש כל פעם שיש לו פיפי והודיע מראש. אמא שלי אמרה לי להוריד לו חיתול גם בלילה. שמנו לו שעוונית והשכבנו אותו לישון. בסביבות 2 לפני שאנחנו הלכנו לישון, בדקנו והוא היה רטוב, הערתי אותו, החלפתי מצעים והחלפתי לו בגדים. בבוקר הוא שוב היה רטוב, אבל לא נורא.

מאז לא היה לו שום פספוס כבר כמה ימים. אתמול בלילה החלטתי שאני שמה אותו לישון עם הפולאפס כשקוראים להם תחתונים .

אתמול כשהשכבנו אותו לישון הוא עשה לנו קצת חגיגות, מיקמנו את הסיר בחדר שלו כדי לא לטייל איתו חצי בית בלילה, והחמוד שלי קם לבד, ועשה פיפי בסיר ואח”כ יצא החוצה ואמר לי “עשיתי פיפי בסיר, צריך לשפוך בשירותים”..

וככה גם היום בערב.

זה ממש מצחיק, הוא לקח את זה קשה והוא מאוד נלחץ שלא לפספס אז הוא עשה פיפי איזה 4 פעמים עד שהוא נרדם היום (רק בסביבות 10 וחצי) והוא ממש לוקח את זה ברצינות. כנראה שזה מהווה עבורו אתגר. לא צריך להזכיר לו ללכת לשירותים, הוא מבקש לבד, מתיישב בסיר, מסדר את העניינים ועושה ואני מוקסמת ממנו!

בקיצור, מוזר.

איך שזה הצליח כל כך טוב וכל כך מהר כשהחלטתי שזהו וגם הוא הרגיש מוכן. כבר היו לנו כמה ניסיונות לא מוצלחים במיוחד היום אבל הנה, זה תפס סוף סוף. כנראה שעכשיו, בגיל שנתיים ושבעה חודשים הוא הבשיל וגם זה שמטפטפים להם בגן על הענין בלי הפסקה עושה את שלו.

היום אחרי האמבטיה בעלי מתוך הרגל בא לשים לו חיתול, יובל צעק עליו “לא רוצה חיתול, רוצה תחתונים” והתחיל ממש לבכות ולהעלב איך אבא שלו מעיז להציע לו חיתול אחרי שהוא שומר כל כך יפה.

כל פעם אחרי שהוא עושה פיפי הוא בא אלינו ומבקש “פיפי פרס” ..

השיטה הזו עובדת אצלנו מצוין!

פתאום אני גם לא מפחדת לעשות איתו נסיעות ארוכות באוטו, עושים לפני שיוצאים מהבית, מקסימום עוצרים בצד הדרך ויש לו משטח החתלה של האגיס על הכסא ליתר בטחון אם יהיו פספוסים. אבל פתאום ביומיים הוא כבר ילד גדול ולא תינוק.

קניתי לו ויטמינים שמגיעים בצורת דובי מג’לי ומבחינתו זה פרס, או שאני נותנת לו שוקולדים קטנים .

נראה לי שאני אלך על שיטת המדבקות ואכין לו לוח עם כמה מדבקות ואחרי 20 מדבקות נגיד נתן לו פרס גדול. זה יכול להיות לו אחלה תמריץ.

אין, אני מאוהבת בילד הזה מעל הראש, פתאום הוא התבגר , הוא מדבר, הוא מבין, אמנם הוא שובב ביותר וסקרן אבל הוא מתוק.

הייתי איתו ביום שישי ביומולדת של ילד מהגן, הנה קצת תמונות של המתוק שלי..