האם קיימת תנוחה אידיאלית ללידה? / עינב פאיט

החופש לשנות תנוחה במהלך הצירים חשוב יותר ממציאת התנוחה האחת והיחידה שתהיה הטובה ביותר. לא סביר שאישה תבחר להישאר בתנוחה אחת במהלך כל זמן הלידה. תנוחת לידה נחשבת ליעילה מבחינה פיזיולוגית כאשר אין כל לחץ על הווריד הנבוב התחתון ועל אבי העורקים, וכאשר האגן נהנה מחופש תנועה מלא. מכאן, שאין תנוחה אחת שהיא אידיאלית לכל היולדות ובכל שלב בלידה. לכל תנוחה יתרונות משלה. חשוב שהיולדת תהיה קשובה לשמוע מה הגוף שלה מבקש, ושתימצא בסביבה שבה תהיה חופשייה להגיב, להתנועע ולשנות תנוחות באופן אינטואיטיבי וללא עכבות.

בשלב הראשון של הלידה – צוואר הרחם נפתח, והגוף מתגייס לעזור לתינוק לרדת כלפי מטה. בשלב הזה כדאי לנצל את חוק כוח הכבידה ולכן מומלצות תנוחות בעמידה, ישיבה או כריעה. בתחילת הצירים מומלץ
להשתחרר על ידי ביצוע חלק מתרגילי היוגה שהאישה התרגלה אליהם במהלך הריונה כאשר היולדת מחליפה תנוחה, עליה להתרגל לתנוחה החדשה במשך צירים אחדים. חשוב לנוח בין הצירים, אך כדאי
להשתדל להימנע מתנוחות שכיבה, ובמיוחד שכיבה על הגב בשלב זה של הלידה. תנועות קצביות של האגן, גם בזמן הצירים עצמם, עשויות לסייע להפיג את הכאב, ובמיוחד תנוחות אסימטריות: נענוע אגן מצד
לצד, קדימה ואחורה או בסיבובים איטיים – תנוחות אלה מסייעות לפתיחת צוואר הרחם ולירידת התינוק.
גם כדור לידה מסייע לתנועתיות בזמן הצירים ושומר על זקיפות היולדת.

השלב השני של הלידה – התנוחה היא אחד הגורמים העיקריים המשפיעים על משך השלב השני ועל יעילותו. התינוק ירד ביתר קלות בתנוחה זקופה, שכן כוח הכבידה יסייע ללידה בטוחה שלו. מרגע שהתינוק מגיע לרצפת האגן לקראת הכיתור חשוב לדאוג שמוצא האגן יימצא בפתיחה מירבית. זאת ניתן להשיג בתנוחות של כריעה גבוהה או נמוכה או הישענות קדימה, הודות לכיפוף פרקי הירכיים. כיפוף פרקי הירכיים פותח את מוצא האגן, בעוד שיישור פרקי הירכיים סוגר אותו. תנוחות הכריעה השונות משלבות בין פתיחה
מירבית של מוצא האגן לניצול מירבי של כוח הכבידה. שילוב זה, ביחד עם תנועתיות, יכול להחיש ולהקל את המעבר של ראש התינוק בתעלת הלידה, עד להגעתו למצב של כיתור. תנוחות של תלייה או תנוחות דמויות תלייה, מומלצות בשלב השני של הלידה, שבהן הגו ישר וארוך ובית החזה רחוק מהאגן. בכל תנוחה בה בוחרת היולדת בשלב השני של הלידה חשוב לשמור על גב ישר גם בעת ההטיה קדימה. חשוב לא לכופף את עמוד השידרה ולא לקרב את הסנטר אל בית החזה, כדי לא להפריע לשרירי הבטן הרוחביים
להתכווץ כראוי ולאפשר לאגן להיפתח למקסימום האפשרי.

כאמור, לכל תנוחה זקופה יש יתרונות משלה. כל אישה תגלה בבוא העת אילו הן התנוחות המתאימות לה ביותר:
• עמידה והליכה – תנוחות אלה טובות בעיקר לשלב הראשון של הלידה כי הן עוזרות לתינוק להתבסס היטב באגן. תנוחות אלה מקצרות את משך הלידה ומגבירות את יעילות הצירים. בתחילת השלב הראשון מומלץ להתהלך ממקום למקום, ולהישען קדימה בזמן הצירים עצמם. כיוון שהרחם נוטה קדימה בזמן התכווצותו, הוא פועל באופן היעיל ביותר ועם ההתנגדות הפחותה ביותר כאשר היולדת נמצאת בתנוחה זקופה ונשענת קדימה.
• כריעה – יכולה להיות מועילה ביותר ובמיוחד על מנת לזרז את מהלך העניינים. בתנוחה זו האגן נמצא בפתיחה מירבית, כוח הכבידה בא לעזרה, והצירים מתחזקים בעקבות הלחץ המוגבר של ראש התינוק על צוואר הרחם. תנוחה זו יעילה במיוחד בסוף השלב השני של הלידה, בשעת יציאת התינוק. בשביל חלק מהנשים זוהי תנוחה נוחה ביותר. עם זאת, הכריעה עלולה לעייף את היולדת כן ליצור לחץ על הבטן. כמו כן, בשלב הראשון של הלידה, אם התינוק נמצא במנח או מצג חריג מוטב להימנע מכריעה עמוקה, כדי לא לגרום לו להיכנס עמוק יותר לתוך האגן.
• עמידת-כריעה-נתמכת או כריעה-תלויה – בתנוחה זו אגן היולדת פתוח לרווחה וכוח הכבידה בא לידי ביטוי באופן המירבי, ולכן נחשבת היעילה ביותר לזירוז ירידת התינוק. תנוחה זו מעניקה ליולדת חופש רב לפעול באופן אינסטנקטיבי ולהתמסר לדחפייה הטבעיים. תנוחות התלייה מסייעות למנוע לחץ מיותר על כלי הדם הגדולים (ולכן מונעות מצוקה עוברית) ועל העצבים היוצאים  מעמוד השידרה (ולכן מפחיתות את כאבי הצירים והגב) ומונעות את דחיסתם של איברי חלל הבטן כלפי מטה (ולכן מונעות פגיעה ברצפת האגן).
• חצי-עמידת-ברכיים-חצי-כריעה – מאפשרת תנועתיות ואסימטריות התורמות להתקדמות הלידה, וכן קל יותר לשהות בה מאשר בכריעה. מסייעת לצוואר הרחם להיפתח ועשויה גם להקל על כאבי גב.
• ישיבה – ישיבה זקופה בזמן הצירים – על כיסא, מיטה, כדור, רצפה או אסלה – נוחה למדי לרוב הנשים. ניתן לכוון את הברכיים פנימה כאשר העקבים פונים החוצה, ולרכון מעט קדימה, ובכך לאפשר לאגן להיפתח ולתינוק להיכנס נכון לאגן. בתנוחות אלה עוצמת הצירים אינה חזקה כמו בתנוחת הכריעה ועדיין כוח הכבידה פועל לטובת היולדת.
• עמידת שש – תנוחה זו מסייעת לתינוק לרדת בקלות ולהתבסס באגן. ראשו של התינוק מסתובב ביתר קלות כאשר האישה עומדת על שש. תנוחה זו יכולה להיות יעילה במיוחד כאשר התינוק נמצא במנח עורף-אחורי או כאשר הלידה מהירה מאוד וצריך להאט אותה.
• עמידה על הבירכיים – בגו זקוף מאפשרת תנועתיות של האגן בקצב בזמן הצירים בתנועות סיבוביות או קדימה ואחורה. עוזרת במיוחד במקרה של צירים המורגשים בגב, או כאשר התינוק נמצא במנח עורף-אחורי. סיבוב קצבי או תנועה ספונטנית של האגן יכולים לעזור לתינוק להסתובב למנח קדמי. ככל שפלג הגוף העליון של היולדת אופקי יותר ואנכי פחות, כך הצירים איטיים יותר והשפעת כוח הכבידה על צוואר הרחם נחלשת.
• ישיבה יפנית (סייזה) – בשלבים מתקדמים של הלידה, לפני שהצורך ללחוץ מתפתח, ישיבה יפנית היא תנוחה מומלצת. היא משחררת את האגן, עוזרת לתינוק לרדת בתעלת הלידה, מקטינה את הלחץ על עצם העצה (סקרום), שומרת על גב זקוף ומאפשרת
ליולדת לחזור ולרכון קדימה במנוחה בין הצירים או לעבור לעמידת שש כשהציר מתחזק. ישיבה על הבירכיים יכולה לעזור ליולדת למקד את המודעות שלה פנימה. בדרך זו היא תוכל להתמקד בצירים ולא במה שקורה סביבה.

לפרטים וליצירת קשר: [email protected], 054-7778908