הסתגלות לגן חדש הינה חלק טבעי בשלבי חייו והתפתחותו של הפעוט.
זהו תהליך שהוא לא תמיד קל עבור האם וגם עבור הילד, שהיה רגיל לסביבה מסוימת ופתאום הכל משתנה ומתחלף לו אך יחד עם זאת זהו שלב הכרחי שכולם בסופו של דבר עוברים אותו.
בין אם הילד שלכם מתחיל גן לראשונה בחייו או מחליף גן, תהליך ההסתגלות תלוי הרבה פעמים באופיו של הילד ובדרך שבה הוא מתמודד עם שינויים. ישנם תינוקות רגישים ביותר שכל שינוי הכי קטן מזעזע את עולמם הרגשי, וישנם תינוקות שמסתגלים בצורה הרבה יותר קלה.
ככל שההורה יהיה קשוב ותומך ויתן לילד את הבטחון שהוא משחרר אותו וסומך על צוות הגן במהלך תקופת ההסתגלות, כך יהיה לילד קל יותר להסתגל.
ישנם תינוקות שלוקח להם שבוע- שבועיים להסתגל לגן חדש (וזו התקופה הממוצעת) וישנם תינוקות שיקח להם גם חודש להסתגל ולעיתים אף יותר.
אז איך נעשה את התהליך הזה מעט קל יותר עבור ילדינו?
כאשר מדובר בתינוקות עד גיל 7-8 חודשים לרוב התהליך קצת יותר קל עבור הפעוט ויותר קשה עבור האם, מאחר וזה גיל שבו התינוק עדיין לא החל לפתח את חרדת הנטישה ועדיין לא מבין יותר מדי את המתרחש סביבו.
בסביבות גיל שנה התינוק מתחיל לפתח מודעות לסביבתו ומאחר וזה גיל שהם עדיין לא יודעים לדבר ולהביע את עצמם, ובמקביל הם מתחילים להבין שהאמא הולכת וזקוקים לה ולפעמים מפתחים חשדנות טבעית כלפי זרים, יחד עם העובדה שהם מתחילים ללכת באותה תקופה, חלקם עדיין זוחלים , והם עלולים לחוש חוסר אונים וחוסר בטחון כאשר משאירים אותם בסביבה זרה.
קליטה לגן חדש בסביבות גיל שנה וחצי – שנתיים – הפעוט מודע לסביבתו, הוא כבר הולך, יודע לומר כמה מילים עד משפטים שלמים ברוב המקרים, אך מדובר כבר בפעוטות שמבינים שאמא הולכת. בסביבות גיל זה המערכת הרגשית שלהם נבנית והם מראים לעיתים סימני התמרדות ועקשנות. מה שיכול להקשות לעיתים על התהליך. בגיל הזה חשוב לגלות סבלנות רבה ולא להתרגש יותר מדי מהמניפולציות שהם עושים.
קליטה לגן חדש בגילאי שנתיים – שלוש – כבר יותר קל לבצע את תהליך הקליטה עם הילד מאחר והוא כבר מבין שאמא הולכת וחוזרת, מבין את המשמעות של הגן וגם הפעילות מעשירה אותו ומספקת לו חוויות מענינות וסביבה חברתית שכבר מתחילה להיות חשובה בגיל הזה. לרוב בגילאים הללו הקליטה די מהירה ועוברת יחסית בקלות.
קליטה לגן בגילאי 3-5 – בדרך כלל לילדים כבר הרבה יותר קל להסתגל. אם אתם יודעים שהילד שלכם רגיש וביישן במיוחד, בקשו מהצוות להצמיד אליו ילד או שניים ולבקש מהם לשחק עמו. כאשר הילד יהיה בחברה של ילדים אחרים, יהיה לו הרבה יותר קל להסתגל.
במידה והילד הגיע ממסגרת קודמת של גן, תהליך הקליטה לגן חדש עשוי להיות קל ומהיר יחסית לפעוט שמתחיל גן אחרי מסגרת של מטפלת או שהות ארוכה בבית עם האם.
גם לפעוט שהגיע ממסגרת מצומצמת של משפחתון עשוי להיות קצת קשה מאחר ופתאום יש הרבה ילדים ויותר מדמות מטפלת עיקרית אחת שצריך להתרגל אליה.
במידה וילדכם הגיע לגן חדש אחרי שהות ממושכת בבית עם האם או מטפלת ביחס של אחד על אחד, תהיו סבלנים איתו, מצפה לו תקופה לא קלה אך ככל שאתם תהיו תומכים ותעבדו איתו נכון, יהיה לו יותר קל להסתגל ולהתאקלם.
על מנת להקל את תהליך הקליטה של הילדים בגן חדש, כדאי לשאול את הילד בתום יום הלימודים איזה ילד או ילדה מצאו חן בעיניו, ולקבוע עם ההורים של אותו הילד מפגש אחר הצהריים.
זה יכול להיות מפגש ניטרלי בגינה או מפגש אצל החבר, אך ככל שהילד ירגיש שהוא לא לבד במהלך היום, יהיה לו כיף יותר להעביר את הימים בגן וההסתגלות שלו תהיה מהירה יותר ככל שיקבל ביטחון עם ילדים חדשים.
מומלץ להפגיש את הילד שלכם עם 2-3 חברים חדשים מהגן , כל יום ילד אחר, כדי שירגיש שהוא לא לבד.
כדאי לבחור את הגן קודם כל לפי תחושת בטן, ושנית ע”פ המלצות. לפניכם קישור לרשומה עם טיפים איך לבחור גן לילד.
בעת בחירת הגן חשוב לברר עם הגננת כיצד מתבצע תהליך ההתאקלמות.
יצא לי להתקל בגננות שדגלו בשיטה של להשאיר את הילד ממש על ההתחלה וללכת.
אני חושבת שהילד זקוק לזמן להתרגל לצוות המטפל, שירגיש איתן בנוח, שירגיש בטוח, לעשות את ההסתגלות על פני כמה ימים באופן הדרגתי שיקל עליו.
זה אמנם פחות נוח להורים , אבל עבור הילד זה הרבה יותר טוב. חשוב לבחור בגן שבו יש צוות שנראה לכם חם ואוהב , שימו לב להתנהלות של הצוות עם הילדים האחרים בגן, האם המטפלות מדברות בקול רך עם הילדים, האם הילדים ניגשים אליהם, האם כאשר הן ניגשות לילד שפת הגוף שלו מראה קבלה או רתיעה?
השתדלו להיות בגן לפחות שעה- שעתיים ולהשקיף מהצד ושימו לב לשפת הגוף ולא למה שהאוזניים שומעות.
במידה ואתם הורים לתאומים או לשלישיה, זכיתם.
תהליך הקליטה של תאומים הוא בדרך כלל הרבה יותר קל , מהיר ופשוט מאשר קליטה לילד אחד.
לתאומים יש האחד את השני וזה כמו החבר הכי טוב שלך שנמצא איתך כל הזמן, אז הם מרגישים בטחון בהתחלה של מסגרת חדשה.
כאמא לתאומות שהיום בנות 5 וחצי וכבר זכו להחליף 4 גנים , ולילד שהחליף גם כ-4 גנים במהלך השנים, אני יכולה להעיד שעם הבנות ההתאקלמות היתה ממש מהירה.
הן הרגישו בבית תוך זמן קצר ביותר כבר מגיל שנתיים אחרי שהיו עם מטפלת. בשל מעברי דירה הן נאלצו להחליף מסגרות וכל פעם נדהמתי לגלות את כושר ההסתגלות שלהן.
אז אם יש לכם תאומים, אפשר לומר ש-50% מהקושי כבר ייפתר.
ישנם תינוקות רגישים יותר ותינוקות רגישים פחות.
אתם כהורים צריכים להכיר את תינוקכם ולדעת כיצד הוא מגיב לשינויים. במידה ואתם רואים שהילד מתקשה להיות שעות רבות בלעדיכם ואחרי שבוע עדיין בוכה לפרקי זמן ארוכים,תנסו להיות איתו קצת יותר, להאריך את השהות שלכם איתו בבוקר כדי שיתרגל לצוות. שימו לב גם לרמת הסבלנות של הצוות ותיידעו אותם על הרגלים שלו שיכולים להקל עליו להרגע.
במידה והגננת לא קשובה מספיק תבקשו ממנה שתבוא לקראתכם ותתגמש עם שעות ההסתגלות ותבנו יחד תוכנית שתתאים לכם ולילדכם.
שימו לב למצב שבו גם אחרי חודש הילד עדיין בוכה במשך שעות רבות ביום ולא נרגע, ייתכן ומשהו לא תקין. ילד לרוב לא בוכה סתם.
תעשו ביקורי פתע בגן, תעמדו בחוץ מדי פעם ותקשיבו אם יש בכי, איך הצוות מתנהל , האם בצעקות, האם בטון נעים, שימו לב לוותק של הצוות, האם זה צוות שמתחלף מדי שנה או מספר פעמים בשנה (נורה אדומה!) .
חשוב לטעת בילד ביטחון טרם הפרידה ממנו בבוקר.
במידה ויש לילד חיתול או בובה שהוא אוהב , תנו לו ללכת איתו בבוקר שיהווה עבורו מעין “חפץ מעבר” ויתן לו בטחון של משהו מוכר מהבית.
כדאי לומר לילד שאתם הולכים וחוזרים לקחת אותו בצהריים, ולהיות איתו כמה דקות, לומר להתראות לאמא, לעשות מעין “טקס” קבוע, של נשיקה, חיבוק וללכת לגננת או לאחת הסייעות.
ברגע שאתם כהורים תקרינו לילד בטחון בהחלטה שלכם ותתנו לו להרגיש שאתם סומכים על הצוות הילד ירגיש את זה.
כבר בבית ברגע שאתם מתחילים להלביש אותו תאמרו לו דברים כגון “איזה כיף! הולכים לגן XXX” ובמהלך היום תחזרו בפניו על דברים שקשורים לגן, תשמעו נלהבים כשאתם מדברים על הגן, אם הילד מבקש עוד כמה דקות שתישארו מקסימום תישארו עוד דקה או שתיים, ותיפרדו, אחרת לא יהיה לזה סוף.
זיכרו שהבכי הוא מניפולציה ברוב המקרים ונובע מכך שהילד היה מעדיף שתישארו עמו, אך ברגע שתשחררו הוא יהנה וישחק עם הילדים ויפעילו אותו.
מילת המפתח : לשחרר.
השתדלו לפגוע כמה שפחות בשגרת היום של ילדכם.
גם אם ילדכם מעל גיל שנה ורגיל לקבל בקבוק בבוקר ובצהריים,אל תפסיקו לו את זה.
תנו לו להמשיך לקבל בקבוק בשעות שהוא רגיל אליהן, במיוחד בהתחלה.
אל תדאגו, עם הזמן הוא יראה את הילדים אוכלים בשעות האוכל המסודרות וישב איתם מסביב לשולחן , ודי מהר הילד יתחיל לאכול מוצקים ויפתח לו התיאבון ואתם תגלו שהרגלי האכילה שלו משתנים לטובה מעצמם.
לאט לאט תורידו בהדרגה את הבקבוקים או תדללו את הדייסה לתמ”ל לבד כך שהילד ישאר עם תיאבון לאוכל ויתחיל לאכול פרוסה או דגנים בבוקר ובהמשך גם ארוחת בוקר מלאה.
אני יכולה להעיד על הילד שלי שבגיל שנה וחצי עשה טובה שאכל משהו וחי על 4-5 בקבוקים ביום , בחודש הראשון לא אכל כלום בגן חוץ מבקבוק, לאט לאט הוא התחיל לטעום ולנסות ואחרי חודשיים כבר אכל יפה ארוחת בוקר וצהריים. עכשיו בגן החדש אחרי שבוע הוא כבר אוכל יפה. מדובר בילד שהוא “אנטי אוכל” ואומר לא אפילו לעוגה או גלידה או קצפת.. אז יש עוד תקוה, אל תתייאשו!
שימו לב לשעות הפעילות של הגן, במידה והגן עד 4 או 5, מומלץ בשבוע הראשון שלא להשאיר את הילד בבת אחת עד 4, תנו לו להסתגל לצוות, לשגרת היום, למקום , ורק אז לישון.
זיכרו שכאשר הילד מתעורר משנת צהריים לעיתים הוא קצת “הפוך” ומצוברח, וירצה להיות עם דמויות מוכרות שיקנו לו ביטחון.
שימו לב היטב לצוות ולהתנהגות שלו.
תנסו לבדוק אם הגננת נחמדה ועושה חיוכים מאולצים או אם היא באמת שמחה לקראת הילד, כאשר ילד בוכה ברקע האם היא או הצוות ניגשות, כאשר אתם אוספים את ילדכם, האם מעדכנים אתכם מבלי שתשאלו כמה ישן, כמה הוא אכל, והאם הצוות מגלה בקיאות בהתנהגות של הילד.
בגן של הבן שלי למשל ביקשו מההורים בתחילת השנה למלא שאלון על ההרגלים של הילד, מה מרגיע אותו, מה שגרת היום שלו, מה הוא אוהב, איך הוא אוהב שקוראים לו, פרטים על ההורים, על מאכלים אהובים, על מנת שהצוות ילמד על ההרגלים של הילד.
לפני גיל שנתיים רוב התינוקות לא מדברים בצורה שוטפת ויש להם מילים משלהם לדברים, תדאגו לעדכן את הצוות למה מתכוון הילד כשהוא אומר משהו כזה או אחר.
אצלנו למשל היתה תקופה שיובל קרא למים “אבא” ו”אבו” ורק לאחרונה הוא התחיל להגיד “מים” ולדייסה למשל הוא קורא “בבה” ..מאוד הקל על הצוות בגן כאשר עדכנתי אותם למה הוא מתכוון וכך התקשורת נבנית.
דבר נוסף שעשוי להקל על ילדכם בתהליך ההסתגלות הינו תמציות פרחי באך . למאמר בנושא תמציות פרחי באך לתינוקות לחצו כאן
בשורה תחתונה ניתן לסכם ולומר שכל ילד הוא שונה.
תנו לילדכם חודש להקלט, ואם כעבור חודש הוא עדיין מסרב להגיע לגן, בוכה לפרקי זמן ארוכים ובוכה כשהוא שומע על הגן, היו קשובים, ערכו ביקורי פתע וסימכו על האינטואיציות ותחושות הבטן שלכם כהורים.
שיהיה לכולנו בהצלחה!
[…] התאקלמות לגן חדש […]