ויטמין D למה הוא חשוב לבריאות הגוף?

2

ויטמין D וחשיבותו לבריאות הגוף

אתם מכירים אותו בשמו – ויטמין D, אבל למעשה, תחת השם הזה מסתתרות מספר תרכובות, שמחקרים גילו קשר ישיר בין חסרונן לבין רשימת מחלות ומצבים רפואיים ארוכה ומרתיעה למדי, ביניהן סוגי סרטן שונים (כסרטן השד, הערמונית וסרטן המעי הגס) מחלות לב שונות, טרשת, ואף מצבים של סוכרת נעורים או אסתמה. אז מהו, בעצם, אותו ויטמין חיוני, ומדוע, לעיתים קרובות, למרות שמדובר ב”תנאים אופטימליים” לקיומו, הוא עדיין חסר לאנשים רבים?

 

נתחיל מהבסיס – מהו ויטמין D?

ויטמין D אינו ויטמין כלל, אלא פרו הורמון, ולמעשה זהו שמה הכולל של קבוצה בת חמש תרכובות אורגניות שמסייעות לגוף בשמירת מאזן המינרלים שבו. בעיקר, ידועה חשיבותו בשמירה על רמותיהן התקינות בדם של הסידן והזרחן. חלק מהתרכובות הללו מסוגל הגוף לייצר בכוחות עצמו, מה שמסייג אותן מהגדרת הוויטמין ה”קלאסי” (שחלק מהגדרתו היא חומר שמתקבל ממזון ושאינו מיוצר על ידי גוף האדם). בעת הגדרתו של ויטמין D כויטמין, עובדה זו עדיין לא הייתה ידועה לחוקרים, אולם בשל הנוחות, השם ויטמין D נותר על כנו.

בניגוד לוויטמינים האחרים (אשר, כאמור, נקלטים בגוף האדם דרך מזון), מקורו העיקרי (קרוב ל-90%-95%) של ויטמין D הוא קרני השמש, כלומר, רק כמות קטנה מאד ממנו מקורה במזון. יתרה מכך, כיום, לא עומדת לפנינו האופציה להגיע לרמות הסבירות של ויטמין בלא חשיפה מספקת (ומבוקרת!) לקרני השמש או השלמת הצריכה שלו באמצעות תוספי תזונה.

 

איזה סוגים של ויטמיני D קיימים?

 

ישנם שני סוגים של ויטמין D שמגיעים ממקורות טבעיים שונים, אשר בכדי להפוך לפעילים בגוף הם צריכים לעבור תהליכים אנזימתיים בכבד ובכליות:

 

ויטמין D3 – כולקלציפרול (cholecalciferol) הוא העיקרי מבין השניים. מקורו הוא בייצור טבעי המתרחש בזמן חשיפה לקרינת שמש אולטרה סגולה והוא ויטמין פעיל וזמין ביולוגית לצרכי הגוף.

לעומתו קיים ויטמין D2 – ארגוקלציפרול (ergocalciferol) – אשר נמצא במקורות צמחיים כמו פטריות, ויעילותו נמוכה משמעותית ביחס לויטמין D3 (רק כשליש) על פי נתונים העולים מאתר קופת חולים כללית.

 

חשוב לציין כי בעולם תוספי התזונה מקובל לייצר בעיקר ויטמיני D3 טבעיים, אך שמקורם מן החי והם מופקים מכבד דגים או מצמר כבשים, בעוד תוספי ויטמין ה-D אשר מתאימים לצמחונים ולטבעונים הם מהסוג – ויטמין D2.

 

יחד עם זאת, כיום כבר ניתן למצוא ויטמין D3 טבעי שמקורו מהצומח, המתאים גם לצמחונים ולטבעונים והוא מופק מחזזית, אורגניזם צמחי הגדל בתהליך סימביוטי בין אצה לפטריה.

 

מה המצב בארץ בכל הנוגע לרמות ויטמין D באוכלוסייה?

במדינה שטופת שמש בכל ימות השנה כמו ישראל, באופן טבעי, מצופה למצוא רמות תקינות של הוויטמין באוכלוסייה, אולם בעשורים האחרונים, זוהתה ירידה תלולה ברמת ויטמין D באוכלוסיות השונות. המדענים, תולים את הסיבות לירידה זו בשינויים הרבים שחלו בהרגלי החיים שלנו כחברה – הבנייה לגובה (שפירושה שאנשים מבלים פחות בחוץ, בחצר או בגינה), העבודה שהפכה למשרדית והכניסה אותנו לשעות ארוכות של שהיה בין ארבעה קירות, זיהום אוויר המעמעם את כמות קרני השמש המגיעות אלינו ואף השימוש הנרחב שאנחנו עושים כיום בתכשירי ההגנה, אשר אמנם מגנים עלינו מפני סרטן העור, אולם, בד בבד, גם חוסמים את מעברן של קרני השמש והגעתן לעורנו. כך שבשורה התחתונה, כל אחד מהגורמים הללו (שלא לדבר על כולם יחד) חוסמים את קרני השמש ומונעות מעורנו את ייצור הויטמין D בכמויות הנדרשות.

 

מי, בכל זאת, מצוי בסיכון מוגבר לחוסר בויטמין זה?

  • אנשים שעורם כהה, מאחר והמלנין משמש כמחסום של קרני השמש
  • אנשים אשר עובדים שעות רבות בין ארבעה קירות
  • אנשים מבוגרים וקשישים (עם השנים והגיל, חלה ירידה ביכולתו של הגוף בייצור הוויטמין D)
  • כאלה המשתמשים באופן קבוע בקרם הגנה או אנשים שמקצועם / אמונתם מחייבים אותם בלבישת בגדים ארוכים
  • אנשים הסובלים ממשקל עודף
  • מתבגרים וילדים שאינם נחשפים מספיק לקרני השמש
  • חולים הסובלים ממצבי תת־ספיגת שומן
  • חולים במחלות מעי / קיבה שונות (כדוגמת קרוהן, צליאק) או כאלה שעברו ניתוח בקיבה או במעיים
  • אנשים הסובלים מסיסטיק פיברוזיס, או ממחלות כבד
  • כאלה הנוטלים תרופות אשר מביאות לפירוקו המוגבר של הוויטמין, או סטרואידים שפוגעים בייצור הוויטמין ומפחיתים את ספיגת הסידן בגוף

 

מהי כמות ויטמין D המומלצת?

 

העור שלנו מייצר בממוצע כ-10,000 יחידות ויטמין D בחשיפה בת כעשרים דקות לשמש, כשנתון זה, כמובן, משתנה על פי גוון עור האדם. על מנת להגיע לכמות מספקת של הוויטמין, אין צורך לצלות את עצמכם בשמש ולהגדיל את הסיכון ללקות בסרטן העור. מומלץ להיחשף בהדרגה לאחר תום החורף ולחלק את החשיפה לשמש לכמה שיותר ימים ולכמה שיותר שטח של העור.

משרד הבריאות ממליץ על 400 יחב”ל ליום ככמות הרשמית המומלצת, אולם מחקרים חדשים יותר מעמידים כמות זו על 1,000 עד 2,000 יחידות ביום, במיוחד מאחר והרעלה של ויטמין D כתוצאה מעודף, נחשבת לתופעה נדירה.

 

המדד לרמתו של ויטמין D בדם הוא hydroxyvitamin d-25.

 

התוכן בכתבה זו הוא בעל אופי של סקירה כללית בלבד, והמידע בו אינו התוויתי ואינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת.

 

 


Leave a comment
Your email address will not be published. Required fields are marked *