לחסן או לא לחסן בפוליו? זו השאלה שמטרידה אלפי אמהות בימים האחרונים. הצצה חטופה לפורומים ולקבוצות הסגורות של אמהות בפייסבוק מראה את גודל ההיסטריה והפאניקה שמשרד הבריאות הצליח לטעת בהורים עם קמפיין הפחדה שחייבים לחסן את כל הילדים.
כמו תמיד, צצו להם מתנגדי החיסונים ברשת שכמו תמיד בהתחלה התייחסו אליהם בזלזול וקראו להם “פנאטים” ואני מודה שגם אני נרתעתי קצת בהתחלה כשנתקלתי בקבוצה “אמהות אומרות לא לחיסון הפוליו המוחלש“. הייתי בטוחה שזה “עוד טרנד” של אמהות היסטריות אבל אז התחלתי לשמוע יותר מדי דברים מסביבי כולל דודה שלי שעובדת כמטפלת בגן ילדים וקיבלה הוראה חד משמעית מהרופא שלה להתפטר, כי היא חולת לופוס – זאבת – מחלה אוטואימונית שמחלישה את מערכת החיסון של הגוף. כמו כן, הרופא שלה אמר לה להמנע ממגע עם ילדים קטנים שחוסנו ובכלל, אם אפשר, להשאר בבית כמה שיותר בזמן הקרוב. כמובן שהיא מיד התקשרה אלי כי גם אני חולה בלופוס. כרגע אני בתהליך בירור לקראת תחילת טיפול, אבל אני חייבת להודות שזה מלחיץ. במיוחד כשביום ראשון בבוקר הבנתי מהמטפלת של התאומות שלי (שבנות שנה ו-8 חודשים) שהתאומים שנמצאים איתן חוסנו בנגיף הפוליו המוחלש.
ובנוסף לזה יש לי עוד דודה שכרגע מתאוששת מסרטן , ודודה נוספת שחולה גם במחלת קרישיות שמחלישה לה את המערכת החיסונית.
מה שעצוב הוא שעד אתמול משרד הבריאות לא ממש טרח לציין את העובדה שהורים צריכים לבדוק ולשים לב אם יש בסביבה הקרובה שלהם אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת כי הנגיף המוחלש שהוא חי ולא מומת, עלול לגרום לאוכלוסיה מאוד גדולה נזק. דבר נוסף וחשוב, הוא שחלק גדול מהאוכלוסיה הזו בכלל לא מודעת למצבה!
אז חפרתי ברשת והגעתי לכל מיני נתונים שפרסמתי כאן בכתבה.
האם באמת הכרחי לחסן את הילדים בנגיף מוחלש שיחד עם הנגיף המומת שכבר יש להם בגוף (כי מרבית התינוקות חוסנו בפוליו בסביבות גיל חודשיים במסגרת החיסון המחומש), עלול ליצור מוטציה אלימה ומסוכנת ולהחזיר אותנו אחורה וליצור פה מגיפת פוליו חדשה?
שיטוט קל ברשת חושף המון המון מידע שסותר את מה שמשרד הבריאות מציג לגבי החיסון.
הנה כמה עובדות שכדאי לדעת לפני שמחליטים לחסן את הילדים (מתוך מסמך העתירה לבג”צ שהוגש בנושא החיסונים ע”י יעקב גורמן):
“יד. סיכום.
כפי שהראינו לעיל, בניגוד למשתמע מפרסומי המשיבות, אין מדובר כלל בחיסון הילדים שיקבלו את תרכיב החיסון, מפני מחלת הפוליו.
בניגוד לפירסומים, אך כפי שעולה מבין השיטין, לרבות ממכתב תשובתן של המשיבות (ראה סעיפים 4-2 לו), הילדים שיקבלו את החיסון הם בעלי “הגנה אישית” מפני המחלה,
ואינם זקוקים כלל לחיסון. הכוונה היא למנוע מהם, אם יידבקו בנגיף, מלהפיצו לאחרים, שאינם מחוסנים נגדו.
הילדים שיקבלו את החיסון, אמורים להיות “חומת מגן” לאוכלוסיה הבלתי מחוסנת. במקום לחסן אותה, מעדיפות המשיבות להגן עליה באמצעות אחרים, ילדים, ללא ידיעתם וללא ידיעת הוריהם.
המצב דלעיל הינו בעייתי ביותר, בלשון המעטה: הוא מעורר שאלות מורכבות של התערבות פטרנליסטית באוטונומיה של הילדים;
הוא נגוע בעידוד הוריהם להפר את הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב 6015 , המחייב אותם לפעול לטובת ילדיהם; –
הוא עומד בסתירה מוחלטת לחוק זכויות החולה, ה’תשנ”ו 6001 , האוסר ליתן –טיפול רפואי ללא קבלת הסכמתו מדעת של המטופל, ובודאי לא מאפשר מתן טיפול רפואי לאדם כדי למנוע פגיעה באדם אחר ;
הוא מהווה חפרה גסה של “חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו” ” ושל ערכי היסוד שמדינת ישראל מושתתת עליהם ;
מדובר במדרון חלקלק שסופו מי ישורנו. היום מנצלים פלח אוכלוסיה מחוסן נגד מחלת הפוליו כדי להגן על פלח אוכלוסיה אחר שאיננו מחוסן, מחר יפלירו את מי השתיה כדי למנוע עששת…
עוד טענו, כי מעולם לא בוצע ניסוי קליני בתרכיב החיסון העומד להינתן, ולמעשה מבצע החיסון הנוכחי הוא בבחינת ניסוי כזה.
הניסוי היחיד שבוצע, בהודו, אליו מפנות המשיבות בפרסומיהן, לא בוצע בתרכיב העומד להנתן, אלא בתרכיב אחר, הוא בוצע בקבוצה קטנה ביותר, ותוצאותיו כללו מספר גבוה
של נפגעים.
החברה המייצרת את התרכיב האמור להנתן במבצע החיסון, GlaxoSmithKline , נגועה בפרשיות רבות של זיוף מחקרים רפואיים, הסתרת מידע, שוחד ומרמה, הודתה
באישומים ושילמה כ 4 ביליון דולאר כקנסות במסגרת הסדר טיעון שהוגדר ע”י ה”ניו –יורק טיימס” כהסדר הטיעון הגבוה ביותר בעולם בו היתה מעורבת חברת תרופות.
הדגשנו כי בעלון המצורף לתשובת המשיבות, אשר לטענתן אמור להיות מחולק בתחנות “טיפת חלב” בהן ינתן החיסון, יש רשימה של “מצבים בהם החיסון אסור”, הכוללת
ליקויים, מחלות, רגישויות ותרופות, שבהתקיימם אצל הילד מקבל החיסון או אצל אנשים הגרים עמו בבית, אסור לחסנו.
טענו כי חלק ניכר מהמצבים מנוסחים באמצעות מונחים שגם אדם משכיל אינו יודע בהכרח את מובנם: “קרצינומטוזיס”, “חומרים ציטוטוקסיים”, “אנטימטבוליטים”. אין
ספק שחלק גדול מאד מהורי הילדים אינו יכול להיות מודע לכך שילדיהם נמצאים בקבוצת הסיכון שאסור לה לקבל את החיסון.
עוד עמדנו על כך, שבנוסף, אין למשיבות שום מערכת שליטה ובקרה שתבטיח כי בין מקבלי החיסון לא יהיו ילדים שאסור להם לקבלו, וזאת משום ש:
א. לאחות טיפת חלב אין את הידע וההכשרה מתאימים לזהות מקרים כאלו – במשפחת המתחסן (או הילד המתחסן עצמו).
ב. אין ברשותה של האחות בכל מקרה את הנתונים הרפואיים של משפחת המתחסן (או הילד המתחסן עצמו).
ג. תחקור ההורה שבא עם הילד אינו אמין בכדי לזהות מצבים אלו. אין לצפות מההורה להיות בקיא בתרופות או במצב הרפואי של כל בני המשפחה כדי לזהות בצורה אמינה מצבים אלו.
בנסיבות אלו, הסיכוי שיקבלו את החיסון ילדים שאסור להם לקבלו, הוא גבוה ביותר.
עוד הצבענו על כך, שדו”ח מבקר המדינה המתייחס למבצע החיסון ההמוני האחרון נגד נגיף הפוליו, אותן יזם ובצע משרד הבריאות בשנת 6077 , מצא כי:
שלושה חודשים לאחר תום מבצע החיסון ההמוני העלה משרד הבריאות עצמו “ספקות בדבר נחיצותו ויעילותו של המבצע”;
בעת קבלת ההחלטה על המבצע הסתמך המשרד על “תוצאות בדיקות בדבר הימצאות נגיפי פוליו בביוב, אולם התוצאות לא היו סופיות ולא הראו בוודאות שהנגיפים אלימים” ;
“ישנם מקרים שמחלת הפוליו נובעת מהתרכיב”;
יש אכן דעה לפיה הסיכון של הופעת המחלה עם השיתוקים הכרוכים בה עקב קבלת החיסון הוא בגדר 6 למיליון, אבל וועדת ההיגוי העליונה למחלות, זיהומיות הודתה בעבר, שיש דעות אחרות, ולפיהן הסיכון הוא 6:533,333 כלומר פי חמישה גבוה יותר ;
“ראוי שהמשרד יבדוק שנית את טיב התהליך של קבלת ההחלטות בהתפרצות הפוליו, ויפיק מהבדיקה את הלקחים, במגמה לשפר את תהליך קבלת ההחלטות בעתיד”.
תכנית חיסונים שנבחרה לנפות חדרה ורמלה (אין מדובר בחיסון החי המוחלש – אלא בחיסון המומת) “הוכתבה למעשה ע”י מייצרי התרכיב המתוגבר שרצו כי יעשה בשדה מעקב קליני וסרולוגי אחר התרכיב שהנפיקו”.
על יסוד כל הנימוקים דלעיל, ראוי ליתן את הצו המבוקש. “
החיסון המוחלש עלול לפגוע באוכלוסיה גדולה של ילדים והורים, היום בבוקר פורסם שהורים לילדים חולים מתבקשים לא לשלוח אותם למסגרות החינוכיות עד לינואר 2014 ואני שואלת, מה אמורים לעשות אותם הורים עד אז? מי יממן את זה שהילדים בבית? מי יגן עליהם ויבטיח שלא יחשפו לנגיף האלים הזה כשירדו לשחק עם חברים?
איך אני כחולת לופוס אמורה לישון בשקט כשהילדים שלי נחשפים לוירוס הזה מדי יום וכל שנותר לי הוא להתפלל שהם לא ידבקו או שאני לא אדבק וגם אם כן, שהגוף שלי ידע להתמודד עם המחלה.
לא ברור לי איך משרד הבריאות מרשה לעצמו להכניס לגוף של ילדים קטנים נגיף כל כך אלים ומסוכן שלא נבדק מחקרית והוכח כבטוח? חיסון שאף מדינה מערבית לא מוכנה לתת אותו בעקבות ריבוי מקרים של הישנות מחלת הפוליו אחרי החיסון בעבר.
איך משרד הבריאות בוחר לקנות חיסון כל כך שנוי במחלוקת מחברה שיש לה היסטוריה בפרשות שחיתות ושוחד? איך אפשר לישון פה בשקט?
ומדוע משרד הבריאות נוקט בכל האמצעים כדי להפעיל לחץ על אמהות לרוץ ולחסן בלי לבדוק את העובדות, שותל המון רופאים ונציגים סמויים בפורומים ובקבוצות של אמהות שמוסרים מידע מוטעה, מעלה קמפיין ממומן בגוגל לטיפות וקורא לו בשם ” רק שתי טיפות והמשפחה מוגנת”!!!! כלומר לא הילדים מוגנים, אלא המשפחה מוגנת. ובילדים נעשה שימוש כנשאים של הנגיף כשייתכן וחלק מהם לא יוכלו לעמוד בו.
קופות החולים וטיפות חלב שולחות אסמסים ומתקשרים להורים כדי שיגיעו לחסן, הקימו מוקד מידע של משרד הבריאות שאמור לתת מענה מדויק ורפואי לשאלות הציבור. אבל מאיישות אותו מוקדניות שלא ממש מבינות מה קורה ואין להן מושג איך להתמודד עם שאלות הציבור וכל מה שהן עושות זה להפנות את האנשים לרופא המשפחה. האם באמת בטוח לי במצבי להגיע לרופא המשפחה שלי כשייתכן שיהיו ילדים שנושאים את הנגיף במתחם קופת החולים?? בשביל לשאול את רופאת המשפחה שעם כל הכבוד היא לא ראומטולוגית ולא בקיאה במצבי הרפואי מההיבט ההמטולוגי ולא יכולה לתת תשובות מדויקות ולהשיג את ההמטולוג זה לא בדיוק פשוט טלפונית. בקיצור, יש יותר מדי שאלות ויותר מדי גמגומים ותשובות סותרות של משרד הבריאות ותחושה שמישהו פה קיבל החלטה פזיזה מדי לחסן מבלי לבדוק עד הסוף את ההשלכות של העניין, מבלי לבדוק את המידע שנמצא זמין ונגיש ברשת ומבלי יכולת להודות בטעות.
כולי תקווה שבג”צ יאשרו את עצירת המבצע הזה שעלול לפגוע בכל כך הרבה אנשים.
אתם מוזמנים לקרוא עוד על החיסון ועל נתונים שאספתי מהרשת כאן בכתבה.
אני לא אומרת שלא תחסנו, אבל קוראת לכם, ההורים, לעצור רגע, לחקור, לחפור ברשת ואז לקבל החלטה שקולה ולא ללכת כמו עיוורים אחרי הפרסומים של משרד הבריאות.