לימוד אנגלית, בדומה לשפות נוספות, מתחיל כבר בילדות בבית הספר היסודי כאשר הילדים מתחילים לרכוש את אוצר המילים הראשוני שלהם. עם זאת, הדרך בה תוכנית הלימודים בנויה בישראל לא השתנתה בצורה מהותית בעשורים האחרונים. דגש רב על אוצר מילים הנלמד בעל פה, הכתבות והקניית עקרונות דקדוק בניגוד לשימוש בשפה בכיתה.
אחת ההפתעות הגדולות שמוכיחה כי יתכן ונדרש שינוי מהותי בדרך הקניית השפה בארץ היא – תלמידים החוזרים משליחות קצרה במדינות הדוברות אנגלית. לאחר שנה או שנתיים הילדים חוזרים ומדברים אנגלית בצורה כמעט שוטפת. תהליך דומה מתרחש גם כאשר בוחנים את השליטה בשפה הספרדית של בנות נוער הצופות בטלנובלות מדרום אמריקה או מסיימי צבא היוצאים לטיול של מספר חודשים וחוזרים עם שפה מדוברת חזקה בהרבה מזו שהייתה להם כשעזבו את נתב”ג.
מחאת המורים לאנגלית
בסוף 2018 מורי האנגלית פנו למשרד החינוך בבקשה לשנות את הנהלים החדשים הנוגעים ללימוד אנגלית ומתמקדים במיוחד סביב בחינות המיצב ופחות באמצעות הקניית השפה באופן טבעי יותר על ידי שירים, משחקים ודיבור חופשי בכיתה בשפה האנגלית. כאשר המורה עסוק בללמד את הזמנים השונים וכללים תאורטיים הוא אינו פנוי לדבר עם התלמידים בשפה האנגלית.
בנוסף, כאשר יש מאבק להגדלת אוצר המילים של התלמיד בדרך בה הוא אינו לומד את ההקשר של כל מילה התלמידים נשארים עם מילים רבות שהם יודעים אך ללא יכולת לשלב מילים אלה למשפטים ולתקשר באמצעותם.
דמיינו כי הייתם יודעים מילים כמו: “אבק, שולחן, כסא, מוזיקה, קיר, משקפיים, תפוח, עיר ומטבח”. רצף המילים שאינו קשור אינו מפתח יכולות שיחה באמצעות האנגלית המדוברת. לעומת זאת תרגול של שיחות בסגנון – “איך אני מגיע לירושלים? איך אני יכול למצוא את הטיסה לאיטליה? שמי אבי ואני תלמיד ישראלי בבית ספר זה או אחר, אני שמח לדבר איתך והייתי רוצה לשמוע מעט על המקום ממנו הגעת”. רצף המלים הזה יוכל להעניק כישורי שיחה ראשוניים ויאפשר לבנות בסיס רחב יותר של הכרות עם השפה.
הבנת כללי דקדוק תאורטיים לא מספיקה
הבנת הדקדוק והוספת האותיות המתאימות לפועל בעבר או לפעולה מתרחשת בהווה יכולה להיות חלק מתוכנית הלימוד. אך, כאשר הלימוד מתבסס על שינון חוזר ונשנה של כללים ובחינת היישום שלהם במבחנים – הדבר “משניא את השפה על ידי התלמידים” (כפי שטענו המורים בפנייתם למשרד החינוך במהלך השנים האחרונות).
בפועל, כיום רבים לומדים את השפה האנגלית באמצעות צפייה בתוכניות טלוויזיה בלועזית, לומדים מילים של שירים של להקה אהובה המצליחה באירופה או בארה”ב ויכולים להשתמש במילים בתוך השיר על מנת להגדיל את אוצר המילים בדרך טבעית. אם הופכים את התהליך לטבעי יותר, המזכיר טיול בחו”ל, ניתן לא רק לשפר את הישגיהם של התלמידים אלא גם לעודד אותם להמשיך וללמוד בעצמם.
קריאת השפה האנגלית
ביקורת נוספת הופנתה נגד תהליך הקריאה והכתיבה. הצורך לכתוב “Book Report” הופך את קריאת הספרים למטלה מלחיצה במקום לעודד את התלמידים לקרוא על מנת לתרגל ולצבור ידע. כל תלמיד הוא בעל תחומי עניין שונים הנעים בין: ספורט, רכבים, אופנה ומיומנויות ותחביבים שונים. כאשר התלמידים לומדים להתמודד עם טקסטים ברמות שונות הקשורים לתחומי העניין שלהם יהיה להם קל יותר לדבר בכיתה על התכנים שקראו ולתרגל את השפה בצורה טבעית וקולחת.
לסיכום, השפה האנגלית החשובה כל כך על מנת להשתלב בעולם הגלובלי בארגונים שונים החל מהאקדמיה וכלה בקריירה, זוכה לטיפול לא נכון כיום על ידי מעצבי תוכנית הלימודים. יתכן וכדאי להקשיב למורי האנגלית המבקשים בעברית פשוטה – “תנו לנו ללמד בדרך הנכונה”.