הצירים כואבים, את מתזמנת ומגלה שהם מתחילים להיות קצובים ותכופים יותר ככל שהזמן עובר.
כשהם מגיעים לטווח של ציר אחת לכמה דקות והם בלתי נסבלים, אתם יוצאים לדרך, לבית היולדות.
את כאובה, כבדה ונפוחה, הכי לא מתחשק לך להיות נחמדה לאף אחד וזה מובן לחלוטין, אבל בשביל שהלידה הזו תצליח ותעבור בקלות ובשלום, צריך שניים.
את והמיילדת.
נכון שיש את הבעל ולפעמים יש דולה, אבל ברגע שתתחילי “ברגל שמאל” עם הצוות המילדותי בבית החולים, את עלולה להכנס לאיזשהו לופ שיכול להעיק על מצב רוחך ועל החוויה של הלידה.
חשוב לזכור שהמיילדות נמצאות בבית החולים בשביל לתת לנו , היולדות, שירות.
הן שם בשבילנו, הן עובדות מסביב לשעון גם ביום וגם בלילה גם להן יש בית , בן זוג וילדים, וגם משמרות ארוכות בשעות לא קונבנציונליות. מספיק שיולדת תגיע עם גישה קצת שלילית ו”תנבח” על המיילדות בחוסר סבלנות, ואז הלך לך על המשמרת של המיילדת הזו וסביר להניח שתקבלי יחס צונן ביותר.
חשוב לזכור גם בזמן הלידה להתייחס בכבוד לצוות המילדותי.
משיחות שערכתי עם חברות ועם דולות, כאשר את מציגה את עצמך בנועם מול המיילדת למרות הכאבים או לפחות משתדלת להיות נחמדה, מחכה בסבלנות בלי להציק יותר מדי, ומדברת אליה כאילו שהיא בנאדם ולא מישהו שצריך לשרת אותך , הסיכוי של לידה מהנה ומעצימה, עולה משמעותית.
יש לידות שנמשכות גם 10-20 שעות ולכן חשוב לזכור שבאיזשהו שלב את תצטרכי אותן. רצוי שהן יהיו בצד שלך וירגישו נעים במחיצתך.
דולה אחת אמרה לי שהיא אפילו ממליצה להביא קצת עוגיות מראש ולכבד את הצוות כמחווה של רצון טוב , זה כבר עושה משהו לבנאדם שהוא מרגיש שמתייחסים אליו אחרי שהמיילדות הללו רואות מספר יולדות במשמרת ארוכה ומייגעת וחלקן מרשות לעצמן לפרוק כל עול ועצבים על המיילדת. כמובן שיש את נושא הכאבים, אבל עדיין חשוב לזכור שמולך עומדת אשת מקצוע שעם שיתוף פעולה נכון ועם האנרגיות הנכונות מצידך, יכולה להשפיע על אחת החוויות הכי משמעותיות שתחווי ותזכרי למשך כל חייך.
בברכת לידה קלה!
כל כך נכון מה שכתוב פה. אנחנו חושבות על עצמנו, מפחדות מהלידה, חושבות על כל המסביב, אבל שוכחות לעצור לפני ולחשוב על המיילדות שעושות עבודת קודש וכנראה לא מוערכות מספיק. הן בוחרות בעבודה כזו שיש סיכויים רבים שלא יהיו בחוויה הנעימה ביותר עלי אדמות, כי מה לעשות – חוויה קצת כואבת ליולדת.
אז ישר כח לכל המיילדות!