להיות אמא גרושה – על סידורי הגט ברבנות

אז זהו .

ביום שני האחרון, אחרי שנה וחודשיים שבמהלכן אנחנו פרודים, סגרנו סוף סוף את הפינה הזו והתגרשנו.

האמת שאיכשהו התהליך יצא נורא מסורבל מחד ומצד שני הסירבול הזה איפשר לי לעכל, לבכות, לשחרר ולהוציא, כך שכשהגענו לרגע האמת לא ממש בכיתי. היו קצת דמעות בעיניים אבל עבר יחסית בסדר.

אז למי מכם שצריך לעבור ברבנות, הנה מה שיחכה לכם.

זה לגבי הרבנות בתל אביב. הבנתי שבפתח תקוה וירושלים ההליך יכול להיות קצר יותר ואפשר בהחלט להגיע למצב שבו באותו היום אתם פותחים תיק ומקבלים גט במידה ואתם מגיעים עם פסק דין או הסכם חתום.

בתל אביב קצת אוהבים לסרבל עניינים.

הפעם הראשונה היתה לפני 3 שבועות. הגעתי לפתוח תיק, שילמתי 250 ש”ח, ואז קבעו לנו דיון לאחר שבועיים.

ב”דיון” אנחנו הגענו עם הפסק דין של השופטת מבית הדין האזרחי, ורב שאל אותנו אם אנחנו מוכנים להתגרש ואמרנו שכן. הוא נתן פסק דין,

ואז הופנינו לקבוע תאריך לגט. שהיה 5 ימים אחרי כן.

הגענו בבוקר של הגט, אני עם חברה שלי שהעידה והוא עם אבא שלו,

תכלס זה סתם קשקוש, כי הם שאלו שאלות שהעדים לא ממש ידעו להגיד, כמו למשל שאבא שלו לא ידע איך קוראים לאבא שלי למרות שאנחנו 13 שנה יחד. אבל ניחא.

גם את הכתובה לא הבאנו ושלחו אותי להוציא אותה מהרבנות שבה התחתנו אבל זה קרה רק אחרי הגט ובתכלס, זה נראה שלאף אחד לא ממש אכפת. הם שם בשביל לעשות כסף, יש אנשים שהמקצוע שלהם זה להיות עדים, אז הם באים בבוקר, נכנסים לתת עדות לזוגות שמתגרשים וזו העבודה שלהם. מגניב להם.

בדיון הגט , שאלו אותי אם אני רוצה להתגרש וגם אותו, אחד הרבנים אמר לרב הראשי – יש פה 3 ילדים אולי בכל זאת, והרב הראשי אמר לו – הוא מחוץ לבית למעלה משנה, שחרר.

ואז לקחו את הגרוש שלי יחד עם העדים ודיברו איתו עלי כאילו אני רכוש וכאילו שאני לא נוכחת בחדר. אמרו לי לשבת בצד. והתחשק לי להגיד – סליחה, עם כל הכבוד, שנינו היינו בנישואים האלה, שנינו עשינו אותם מבחירה ואני לא קניין או רכוש של אף אחד! אבל הבנתי שעדיף לסתום ולתת לקשקוש הזה להגמר.

אז בסוף זה נגמר.

וזה היה יחסית קצר.

היו קצת דמעות בעיניים של שנינו כשהוא “שחרר” אותי ואמר לי שאני מותרת לכל אחד.

לרגע וחצי הוא חזר להיות האדם שהכרתי אבל אנחנו היום כמו שני זרים. שיש להם 3 ילדים ביחד מתקופת חיים אחרת.

ולצערי זה לא נגמר ואני מוצאת את עצמי עדיין נאבקת כדי שהדברים יתנהלו על מי מנוחות והוא לא מאפשר את זה.

אז זהו.

אני גרושה.

יש לי הקלה עצומה.

טוב לי.

רגוע לי

חזרתי לנשום.

יש משהו בלדעת שהנחת מאחוריך את הדברים וסגרת עוד פרק בחיים,

שהשארתי את הדבר הזה שכבר מזמן לא ממש עבד, מאחורי.

וזהו.

עכשיו הכל יחזור להיות שפוי, יהיה קל יותר. יהיה טוב יותר, לשנינו.