נכנסת להריון לא רצוי? כל מה שצריך לדעת על הפלה

קשה להאמין, אבל היו תקופות שביצוע הפלה היה נחשב לא חוקי ולא מוסרי. כיום, הפסקת היריון זה דבר שמוסדר בחוק ובמקרים מסוימים המדינה אפילו מממנת את ההליך. בזכות המדע המודרני, פותחו שיטות חדשות להפסקת היריון, שלא היו קיימות בדורות הקודמים. נכנסת להריון לא רצוי? במדריך שלפניך תמצאי כל מה שצריך לדעת על הפלה, מה קורה לפני ומה קורה אחרי.

אילו שיטות הפלה קיימות בישראל

בישראל קיימות שני שיטות עיקריות להפלה – הפלה בצורה כירורגית והפלה באמצעות כדורים (תרופות להפסקת היריון). אין לבלבל בין גלולת היום שאחרי לבין הפלה באמצעות הכדורים. הפלה באמצעות כדורים, ממש כמו הפלה כירורגית, נעשית בבית חולים או במרפאה פרטית. הכל נעשה בהשגחה מלאה של רופא נשים ומוסדר בחוק.

ההפלה נעשית בכמה מפגשים. לאחר קבלת הסבר מלא, האישה מקבלת כדור שעוצר את המשך השינויים שעובר העובר ברחם. לאחר יומיים מוזמנת המטופלת לקבל כדור מסוג אחר. כדור זה נועד להתניע תהליך של ריקון הרחם מכל תכולתו.

השיטה השנייה היא השיטה הוותיקה, גרידה או הפלה כירורגית. הפלה בכדורים אפשרית עד שבוע 7 ואילו השיטה הכירורגית מאפשרת בתנאים מסוימים לבצע הפלה גם עד שבוע 20 או אפילו 24 (למרות שמבחינה רפואית עדיף להפסיק היריון כמה שיותר מוקדם). בהפלה כירורגית הטיפול מתחיל עם הרדמה. לאחר מכן ניתן טיפול להרחבת הרחם ולבסוף לייבוש התכולה. לאחר הריקון, הרופא מוודא שהרחם ריק לחלוטין. חשוב לציין שבמקרים מסוימים, הפלה בכדורים לא משיגה הצלחה ואז, הפעולה של ריקון הרחם מושלמת בשיטה הכירורגית.

למי מגיע לעבור הפלה במימון קופות החולים?

בישראל, באופן המוסדר בחוק, הפלה נחשבת בתנאים מסוימים לטיפול רפואי במימון המדינה. כלומר, המימון מוסדר על ידי קופות החולים, במסגרת סל התרופות. יחד עם זאת, חשוב לציין כי נשים רבות מעדיפות לפנות לרפואה פרטית. גם הפלה פרטית מוסדרת בחקיקה ויש צורך לעבור לפני כן ועדה להפסקת היריון. ככלל, הפלה במימון של קופות החולים וסל הבריאות מיועדת לנשים מתחת לגיל 33. בנוסף, גם נשים בוגרות יותר יכולות לעבור את ההליך במימון ציבורי אם התנאים מתאימים לכך. למשל, אם ההיריון נובע מפעולה לא חוקית (אונס) או כאשר המשך ההיריון עלול להיות מסוכן לאישה.

הפלה ובריאות האישה

הפלה כיום, בין אם באמצעות כדורים ובין אם בניתוח, הינה הליך סטנדרטי ובטיחותי. שיקול בריאות האישה והיכולת ללדת בעתיד עומדים בראש סדר העדיפויות. תופעות הלוואי לרוב זמניות וחולפות. הן כוללות כאבי בטן, התכווצויות, לעיתים דימום למשך מספר ימים.

מה קורה בוועדה להפסקת היריון?

על פי החוק, כל אישה, בוגרת או קטינה, שמעוניינת לבצע הפסקת היריון, צריכה לעבור ועדה. הועדה להפסקת היריון נמצאת הן במוסדות ציבוריים והן בחלק מהמוסדות הפרטיים שמבצעים הפלות. לוועדה להפסקת היריון צריך לקבוע תור דרך מזכירות הועדה. לפני הפגישה האישה תגיע לעובדת הסוציאלית של הועדה. לוועדה צריך למסור מסמך זיהוי ומסמכים רפואיים רלוונטיים.

מחובתה של הועדה לשמור על חיסיון רפואי מלא (הפרטים לא עוברים לגורם אחר). בוועדה נפגשים עם הבחורה או האישה צוות של מומחים. לרוב יהיו שם לפחות שני רופאים, אחד מהם גניקולוג או גניקולוגית. בנוסף תשב שם  בדרך כלל גם עובדת סוציאלית המתמחה בנושא.

במקרים מורכבים, תתכנס וועדה מיוחדת שכוללת רופאים בכירים (להפסקת היריון בשבוע מאוד מתקדם). לרוב, לאחר המפגש עם הוועדה תתקבל החלטה האם ההפלה מאושרת. תפקוד הוועדות נעשה על פי כללים מנחים ובצורה רגישה ועניינית.