סיפור הלידה של איתי – יוסי

סיפור הלידה של איתי – יוסי :

30.10- יומיים לפני שנולדתי

הכל התחיל ביום שלישי ה30.10 אמא שלי נסע להיות עם דודה הקטנה שלי לפני שהיא טסה לארה”ב, וגם לעזור לסדר את כל הדברים לנסיעה. הכל היה מאוד לחוץ כי דודה שלי לא סידרה כלום סבתא שלי ואמא שלי סידרו את הדברים במזוודה של דודה שלי ובינתיים אמא שלי התחילה להרגיש שכנראה זה הולך להיות קרוב הלידה פשוט ההפרשות נהיו יותר תקפות וצמגיות, סבא סבתא הדודה הגדולה והקטנה ואמא שלי נסעו כולם לשדה התעופה להביא את דודה שלי לטיסה שלה, בשדה התעופה אמא שלי עמדה בערך 3 שעות והתחילה להרגיש דברים מוזרים בגוף שלה, היא נפרדה יפה מדודה שלי ולאחר מכן סבא וסבתא שלי הסיעו את אמא שלי לאבא שלי לאוטו ואמא ואבא הגיעו הביתה.

בבית אמא ראתה שכל התחתון שלה רטוב זה ממש הבהיל את אמא ואמא אמרה לאבא שאם מחר יהיו עוד הפרשות כאלו ותחתונים רטובים הם נוסעים לבית חולים כך אבא ואמא הלכו לישון.

31.10- יום לפני שנולדתי ותחילת תהליך הלידה

בבוקר אבא הלך לעבודה ואת אמא העיר איזה טלפון שלא היה לה כוח לענות לו היא קמה מאוד עייפה אז היא ראתה מי צלצל וחזרה לישון לאחר 20 דקות בערך אמא התחילה להרגיש שמשהו רטוב לה בתחתונים הלכה לשירותים ופתאום שוב התחתון רטוב.

אמא צלצלה לאבא וסיפר לו את המצב היא דיברה עם הרופאה שלה שאמרה שלה שתגיע לבדיקה. בשעה 12 בצהריים אבא ואמא הגיעו לשערי צדק לראות מה זה הנזילות האלו הרופאה של אמא בדקה אותה ואמר לאמא ואבא שזה הרירית של הרחם (זאת אומרת הפקק הרירי יוצא) בנוסף לזה יש מחיקה של 60% ויש פתיחה של אצבע יפה עשו לאמא מוניטור וראו שיש לה צירים אבל שהם לא מספיק חזקים והרופאה של אמא אמרה לה שהלידה יכולה להיות בין יום יומיים עד עשרה ימים ושלחה את אבא ואמא הביתה.

אבא ואמא הלכו לאכול בבורגרנץ (הארוחה האחרונה לפני הלידה שלי) ובשעה 16 הגיעו הביתה. אבא ירד חזרה לעבודה שלו ואמא ישבה בבית, בינתיים התחילו הצירים להיות כל 5 דקות והיו כמה צירים מאוד חזקים לאט לאט נהיו הצירים גם טיפה יותר קרובים בשעה 18:30 אמא צלצלה לאבא שיגיע הביתה כי הצירים מתחילים להיות כאבים ובלתי נסבלים ואבא הגיע מיד אחרי זה, אמא צלצלה לרופאה והרופאה שלה אמרה לה שאבא ואמא יגיעו לבית חולים ויבדקו אותם שם בשעה 20:30 אבא ואמא הגיעו לבית חולים קיבלו אותם בקבלה אך לא היה מקום ולכן לקחו אותם לאחד מחדרי הלידה לבדיקה שם גילו שלאמא יש מחיקה של 90% עם פתיחה של 2 אצבעות. ואז הוחלט שמשאירים את אמא במחלקת נשים כדי שלא תצטרך לעשות שוב את הנסיעה הביתה אמא הגיע למחלקת נשים בשעה 21:30 ואז התחילו הצירים לזוז ולהיות קצת יותר כאבים ואיזה שהוא שלב אמא הלכה לשירותים והחליטה שהיא לא חוזרת למיטה אלה מתחילה לעשות סיבובי אגן. סיבובי האגן עזרו מאוד וגרמו שהצירים שהיו עד עכשיו כל 5 דקות נהיו פתאום כל 2 דקות וגם כאבים יותר. בינתיים האחות שם חיברה את אמא למוניטור ובאמת ראו צירים יותר חזקים ובתדירות גבוה יותר לאחר חצי שעה של מוניטור קראו לאחת הרופאות שתבדוק את אמא וגילו שלאמא יש מחיקה של 100% ופתיחה של 4 מה שאמר שפה התחילה הלידה הפעילה. השעה היתה כבר בערך 24:00 בלילה.

1.11- היום שנולדתי

בשעה 00:30 לפנות בוקר אמא ואבא הגיעו לחדר לידה אמא צחקה עם הרופא של החדר לידה שהיא עכשיו קונה את השעה 8:00 בבוקר ואז הרופא שיתף פעולה ואמר לה שגם הוא קונה עכשיו כי אז נגמרת לו המשמרת בהמשך אמא גם ניסתה לצחוק עם אבא שהיא צריכה שרברב דחוף שיתקן את הנזילות וזהו פה התחילה הלידה הפעילה בשעה 1:30 בערך אמא לא יכלה יותר עם הצירים הרופאה שהיתה בחדר לידה בדקה את אמא וראתה שישי פתיחה של 7  בינתיים אמא קיבלה עירוי של נוזלים בשביל האפידורל וגם אנטיביוטיקה בשביל שאני לא ידבק בחיידק של הGBS בשעה 1:45 בערך אמא התחילה לצעוק שהיא רוצה אפידורל ודחוף, הגיע הבחורה של האפידורל והיא היתה מאוד לא נחמדה אבא יצא מהחדר ואמא מאוד סבלה וצעקה למיילדת שתבוא עכשיו להחזיק אותה כי אחרת היא לא תוכל לא לזוז הבחורה של האפידורל ממש היתה קרירה והחליטה שהיא צריכה ללמד את אמא התנהגות בזמן שכאב לה המיילדת אמרה לאמא שלא להגיב לה כי היא כזאת אז אמא שתקה וקיבלה את האפידורל אבא חזר לחדר להיות ליד אמא. המיילדת שוב בדקה את אמא וראתה שישי לה פתיחה מלאה היא רצה לקרוא לרופאה של אמא שהייתה איתה כל ההיריון והרופאה הגיע תוך 5 דקות

בדיוק איך שהיא הגיע התחילו לאמא הצירי לחץ שהיא הרגישה אותם השעה 02:10 אמא אמרה לרופאה שלה שעד השעה 02:30 היא לא שם בשעה 02:15 סבא וסבתא והדודה שהיא האחות התאומה של אמא הגיעו לבית חולים לחדר לידה אמא במצב של צירי לחץ בין ציר לציר הם ניכנסו לתת לאמא נשיקה ויצאו מהחדר אבא היה ליד אמא ואז נכנסו לשלב של הצירי לחץ הרופאה של אמא עיסתה את האזור למטה ממש טוב ובינתיים אמא צעקה לרופאה שלה שהיא ממש צריכה לחרבן אז הרופאה אמרה לה  יאלה תתחילי אבא אמר לאמא הנה הנה זה עובר זה עובר את כבר אחרי זה ובאמת לאחר 3 לחיצות וצעקות של המשפט ” אני צריכה לחרבן” איתי הקטן נולד בשעה 02:25 בלילה

לאחר מכן בדקו את השילה שהכל בסדר ובאמת כמו שהבטיחה אמא בשעה 02:30 היא היתה אחרי.

הברית נעשתה ב16.11 בגלל צהבת שהתגלתה ממש יום לפני הברית המתוכננת