סיפור הלידה של בן

לפני שבוע בדיוק (5/3), ביום התל”מ שלי קבעתי תור לרופא.
בUS הרופא ראה שיש מיעוט מי שפיר ושלח אותי למיון יולדות. שם עשו לי מוניטור שהיה תקין ורופא בדק אותי והחליט להשאיר אותי לאישפוז בחדר לידה ולתת לי זירוז. מדובר על זירוז איטי, (לא זוכרת איך קוראים לחומר). מחדירים לנרתיק חוט כמו של טמפון רק יותר ארוך והחומר שבו משתחרר לאט לאט ואמור להשפיע תוך 12-24 שעות.

נתנו לי ולבעלי חדר לידה ואמרו לנו שנרגיש כמו בבית. החדר ממש אחלה, עם מיטה נוחה וספה נפתחת, טלויזיה (אפילו היה ערוץ האח הגדול ). הזמנו לנו פיצה ואחרי שעה בערך הגיע רופא, מילא טפסים ונתן לי זירוז. במשך הלילה חיברו אותי למוניטור כל שעתיים והכל היה תקין. כל הלילה שמעתי יולדות צועקות וזה קצת הלחיץ אותי אבל בעלי החמוד הרגיע אותי.

בבוקר התחילו לי צירים קלים שבשעה 11:00 כבר התחילו להיות ממש ממש כואבים וביקשתי אפידורל, בדקו פתיחה ואמרו לי לנסות לחכות כי יש פתיחה רק של 1.5. החזקתי עוד חצי שעה וכבר ממש לא יכולתי, בדקו שוב פתיחה וכבר הייתה פתיחה של 4 אז נתנו לי עירוי נוזלים וקראו למרדים, עברה עוד שעה (שנראה לי שאני לא אשכח בחיים) ונתנו לי אפידורל ואז כבר הייתה פתיחה מלאה והתחילה הלידה עצמה שלקחה כשעה (אפילו פחות) ובסופה נולד בן המקסים, במשקל 3.200.

חייבת לציין שלא עשיתי קורס הכנה או עיסויים לקראת הלידה והמילדות היו פשוט 2 מלאכיות, וכל כך עזרו לי וכמובן גם בעלי המקסים
שיהיה לכולם בהצלחה